(החלטה, מחוזי ירושלים, השופט יוסף שפירא): בקשה לאשר את העדת הנתבע 1 באמצעות "כינוס ועידה" (היוועדות חזותית), מהטעם שהנתבעים נמצאים בארצות-הברית בהליך של קבלת אשרת עבודה. נפסק - הוראת ס' 13(א) לפקודת הראיות, מאפשרת לנהל דיון מחוץ לתחום השיפוט של ביהמ"ש (וחו"ל במשמע) ומותירה לביהמ"ש שיקול דעת רחב כיצד יתבצע הליך שכזה. חלף יובל וההתפתחות הטכנולוגית נסקה לגבהים שאיש לא חזה, לרבות האפשרות של כינוס ועידה, הזוכה להתעניינות גוברת ובעקבותיה גם לויכוח משפטי. מצד אחד, שימוש יתר בכלי זה יהפוך את הדיון המשפטי לטכני-דיגיטלי, בו יעלם גורם ההתרשמות הבלתי אמצעית של השופט מהעדים. מאידך גיסא, השימוש בכלי זה יכול לחסוך בזמן ואמצעים ולייעל ולזרז את הדיונים. יש להבין את חששם של אלה הגורסים כי פתיחת פתח לשימוש בכינוס ועידה יפרוץ את כל הסכרים. במקרה דנן, החליט ביהמ"ש כי יאשר הבקשה במידה ויוצג אישור רשויות ההגירה בארה"ב שאכן אין באפשרות הנתבע להגיע למתן עדות. המסמך שהוצג אינו מועיל או מבהיר דבר על אפשרות הנתבע להגיע לישראל. בנוסף, המחלוקות בין הצדדים מהותיות ויהא צורך בקביעת מהימנות בעלי הדין. לפיכך, חשוב ביותר להתרשם באופן בלתי אמצעי מבעלי הדין עצמם ולא באמצעות היוועדות חזותית.