(פסק-דין, בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, השופט צבי דותן): התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו דואר אלקטרוני פרסומי, על-אף שדרש ממנה מספר פעמים כי תחדל מכך. הנתבעת טענה כי התובע ביקש כי תחדל ממשלוח "דואר זבל" לכתובת מסוימת וכי אכן הפסיקה לשלוח הודעות דואר אלקטרוני לכתובת זו. לפי הנתבעת, לא היה עליה לדעת כי יתר הכתובות שייכות אף הן לתובע וכי מרגע שהודיע לה על יתר הכתובות, חדלה מהמשלוח. נפסק - מנספחי התביעה עולה כי התובע קיבל שורה ארוכה של הודעות דואר אלקטרוני. נציג הנתבעת הראה כי כמעט כל התכתובות לא נשלחו על-ידי הנתבעת, אלא על-ידי מאגרי מידע אחרים המספקים שירותים לנתבעת. כיוון שהתביעה מבוססת כל כולה על הטענה שהנתבעת היא ששגרה את ההודעות ולאחר שהוכח כי רוב ההודעות לא נשלחו על-ידי הנתבעת, הרי דין התביעה להידחות. הנתבעת אינה אחראית, בהתאם למצב החוקי בטרם תיקון חוק התקשורת, לאותם מאגרי מידע אחרים, שאליהם התובע היה אמור לפנות על-מנת שיחדלו מהמשלוח.