(החלטה, שלום חיפה, השופט יחיאל ליפשיץ): בקשה לפי ס' 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לעיין בכתבי אישום נגד חשודים אחרים בעבירות המיוחסות למבקש. כתב האישום מייחס למבקש עבירה של החזקת פרסומי תועבה ובהם דמות קטין. לפי הנטען, המבקש החזיק בביתו קבצי מחשב רבים ובהם סרטים ותמונות, המכילים דמויות של קטינים בעירום וקטינים המקיימים יחסי מין. החקירה נגד המבקש החלה בעקבות פניית האינטרפול, בחשד להפצת תכנים פדופיליים באמצעות תוכנת e-mule. נפסק - דין הבקשה להידחות. רבות נכתב על הגדרת המונח "חומר חקירה", אותו מחויבת התביעה להעביר לעיון הנאשם. המבחן הבסיסי הוא מבחן הרלוונטיות לאישום. במקרה דנן, מבקש הנאשם להיעזר בכלל החומר שנאסף במסגרת "תיק קרוסלה", כדי שהדבר יהיה לו לעזר בטענותיו בדבר אכיפה בררנית. בחינת החומר בתיק לא תעלה ולא תוריד מבחינת המבקש, שהרי התיק הינו לא יותר מאוסף אקראי של רשימת כתובות IP. הדבר היחיד המאחד את הרשימה היא קבלתה בתאריך מסויים מהאינטרפול. רשימות כאלה מתקבלות מעת לעת ולכן מדובר ברשימה שרירותית, שקדמו לה רשימות (וחקירות) וגם היו כאלה אחריה. יוזכר כי גם אם יתברר כי במקרים דומים לא הוגשו כתבי אישום, הרי שהדבר לא יוביל בהכרח למסקנה כי מדובר באכיפה בררנית פסולה.