(החלטה, שלום עכו, השופטת רונית בש): דיון בבקשותיו המקדמיות של הנאשם להורות על ביטול כתב האישום. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור, לאחר שלכאורה פרסם בפורום אינטרנטי את תמונתו של מפכ"ל המשטרה דאז, בסמוך לסמלים נאציים. נפסק -

• מבקשת הנאשם עולה כי שרת האתר בו הועלתה התמונה, שייך לגוף בשטח ארה"ב ומשכך, לטענתו, היה על המאשימה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום, בהיות העבירה "עבירת חוץ". מנגד, טענה המאשימה כי הנאשם העלה את התמונה לאתר בהיותו בביתו בעיר עכו. המיקום ממנו הועלתה התמונה לאתר האינטרנט הינו עניין שיש להוכיחו במסגרת שמיעת הראיות ואינו אמור בהכרח לבוא לידי ביטוי בחלקו העובדתי של כתב האישום.
• הנאשם לא טען כי העלאת התמונה לא נעשתה משטח ישראל. היות האתר מנוהל מארה"ב, אינה הופכת את העבירה ל"עבירת חוץ", זאת כאשר חלקה של העבירה בוצע בתחומי מדינת ישראל. הפסיקה בענין זה דלה וטרם נתגבשה הלכה האם ביצוע עבירה באינטרנט, כאשר מקום השרת בחו"ל, הופך את העבירה ל"עבירת חוץ". המגמה בפסיקה הקיימת היא לדחות טענה כזו.
• קבלת טענת הנאשם משמעה ריקון החוק מתוכן, שכן כל מעשה עבירה שיתבצע באמצעות אתר, ששרתיו מחוץ לישראל ובאותה מדינה בה מצוי השרת אין מדובר בעבירה, לא יהא בר עונשין בארץ. מדובר בתוצאה אבסורדית, שאינה עולה בקנה אחד עם מבחן השכל הישר. מספיק כי התמונה הועלתה על-ידי הנאשם בשטח ישראל, כדי לבסס את היותה "עבירת פנים".
• לשון סעיף העבירה אינו דורש כי העלבת עובד הציבור תהיה "בפניו" ולפיכך גם העלבת עובד ציבור המבוצעת באתר אינטרנט יכולה למלא אחד דרישת היסוד העובדתי של העבירה. תמונת המפכ"ל הועלתה לאתר אינטרנט, אשר קהל היעד שלו בישראל וברי כי למפכ"ל היתה אפשרות סבירה וריאלית להיחשף לתמונה באופן ישיר. הדבר דומה לביצוע העבירה בדרך של פרסום בעיתון יומי.
• דין טענותיו של הנאשם, באשר לקבילות הראיות שהוגשו על-ידי המאשימה, להתברר במסגרת הליך שמיעת הראיות ולא במסגרת ההליך המקדמי. כמו כן, לא כל אכיפה חלקית מהווה אכיפה בררנית והעובדה כי נגד הנאשם הוגש כתב אישום בעוד שכנגד עיתונאים אחרים לא הוגשו אישומים בגין התבטאותם בגנות עובדי ציבור, אינה מהווה בהכרח אכיפה פסולה. לפיכך נדחתה טענת הנאשם בדבר הגנה מן הצדק.