(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת גיליה רביד): הנאשם הוריד למחשבו האישי, מאתרי אינטרנט שונים, אלפי תמונות פורנוגרפיות של קטינות, לרבות תינוקות. הנאשם נמצא אשם, לפי הודאתו, בהחזקת פרסומי תועבה שבהם דמותם של קטינים, עבירה לפי ס' 214(ב3) לחוק העונשין. נפסק - העבירה האוסרת על החזקת חומר תועבה הנוגע לקטינים לא הוספה לספר החוקים בהיסח הדעת ותוך התעלמות מהעובדה שמדובר בהחזקה לשימוש פרטי ואישי. הייתה זו מטרתו המוצהרת של המחוקק להילחם בכל דרך ואמצעי בתופעה של ניצול קטינים. משהביע המחוקק עמדה לפיה קיים אינטרס ציבורי כבד משקל להילחם בתופעה, אין מקום להעלות את הטענה שיש להתייחס לעבירה כ"טכנית" וכי יש להתחשב לקולא בעובדה שהיא מתבצעת בד' אמות לעיני הפרט בלבד. עמדה זו של המחוקק מחייבת את ביהמ"ש ליתן משקל ממשי להגנה על קורבנות פוטנציאליים ולהוקיע את ההחזקה של חומר תועבה בו מופיעים קטינים. המסר המגנה והמרתיע המצופה כי ייצא מביהמ"ש, אינו מתיישב עם הימנעות מהרשעה. יש להרשיע את הנאשם בגין העבירה שבה נמצאה אשם. על הנאשם הוטלו 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח.