(החלטה, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט נוהאד חסן): התובע ביקש להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כתאונת עבודה. התובע טען כי לקה בלבו לאחר אירוע חריג בעבודתו, במהלכו קיבל הודעת דואר אלקטרוני מאחד מלקוחותיו, שתוכנה נגע לתקינותה של מערכת שהייתה באחריותו. הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בטענה שאין קשר סיבתי בין אירועי העבודה לבין הופעת האוטם. נפסק - המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב "תאונת עבודה" הינו מבחן ה"אירוע החריג". הקביעה אם היה "אירוע חריג" בעבודתו של מבוטח אשר לקה בלבו היא קביעה עובדתית-משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית. התובע עמד בנטל להוכיח אירוע חריג בעבודתו, המצדיק להעביר את עניינו למומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי. שוכנענו כי קבלת הודעת הדואל השפיעה על התובע עד כדי תחושת כעס ורוגז. קיימת סמיכות זמנים בין משלוח הדואל לתובע לבין הופעת האוטם. יש בעובדות כדי להקים תשתית ראייתית על בסיסה ימונה מומחה רפואי, שיחווה את דעתו בדבר שאלת הקשר הסיבתי בין משלוח הודעת הדואר האלקטרוני לתובע ואוטם שריר הלב בו לקה.