(החלטה, שלום רמלה, השופטת איטה נחמן): בקשה להחזרת תפוס. המבקשת עתרה להחזיר לידיה מחשב תפוס, או לחילופין עותק מהחומר המצוי בו. המבקשת טענה כי המחשב שייך לה ונתפס בחיפוש בביתו של המשיב 3 (מנהלה לשעבר של המבקשת). לדבריה, החומר המצוי במחשב דרוש לה לצורך פעילותה השוטפת וכן לצורך ההליך האזרחי כנגד המשיב 3. המשיב 3 אישר כי חלק מהחומר המצוי במחשב שייך למבקשת, אך חלקו האחר הוא חומר פרטי השייך לו. נפסק - זכותו של אדם לפרטיות מעוגנת בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות. בתיקון לחוק שנכנס לתוקפו בשנת 2007, ניסה המחוקק להתאים את החוק לרוח הזמנים ולקדמה הטכנולוגית בכך שהוסיף כי גם מסר המועבר או נשמר באמצעים אלקטרוניים (קובץ word) או אופטיים (מסמך סרוק), נכלל בגדר כתב ועל כן העתקתו או שימוש בתוכנו שלא בהתאם להוראות פסקה זו מהווים פגיעה בפרטיות. יש לאזן בין הזכות הקניינית של המבקשת במחשב ובחומר שבו ומנגד בזכותו לפרטיות של המשיב 3. בטרם יוחזר התפוס למבקשת, תערוך המשיבה 2 בדיקה של תיבת הדואר האלקטרוני בתפוס, בנוכחות המשיב 3, באופן שתיבדקנה כותרות התכתובות והתמונות האישיות של המשיב 3 (לפי בדיקת שם התמונה לפני פתיחתה), כך שהפגיעה בפרטיות המשיב תהיה מינימאלית. לאחר סימון כל התמונות והתכתובות האישיות, יעתיק אותן המשיב 3 על אמצעי אחסון אלקטרוני והן תמחקנה בטרם השבת המחשב למבקשת. לאחר העתקת הנ"ל, יוחזר המחשב למבקשת.