(החלטה, שלום חיפה, השופטת תמר נאות פרי): בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית. התביעה נסובה סביב עסקת מתן שירותי פרסום באינטרנט. נפסק - תקנות סדר הדין האזרחי ובפרט אלו העוסקות במקום השיפוט, אינן מותאמות להתפתחויות הטכנולוגיות ולעסקאות הקשורות באינטרנט. לכן, יישום התקנות כרוך במידת מה של אילוץ ומלאכותיות. יש להבחין בין סוגי עסקאות הקשורות באינטרנט. סוג אחד הן התקשרויות שנשוא העסקה הוא האינטרנט, כגון פרסום באינטרנט. תביעות המוגשות לגבי עסקאות אלו הן, לדוגמה, לגבי מסע פרסום באתרי אינטרנט, לשון הרע בפרסום באינטרנט והפרת זכויות ביצירה באינטרנט. את העסקה עצמה, ניתן לחתום גם על דף נייר סביב שולחן במשרד. סוג אחר של עסקאות, הן עסקאות שנחתמות באינטרנט או שחלק משלבי העסקה מתבצע באינטרנט, אך נשוא העסקה אינו קשור לאינטרנט (כגון הזמנת חופשה או ספר באמצעות האינטרנט). במקרים אלו ההצעה, הקיבול והתשלום הם באינטרנט, אך המוצר נשוא ההתקשרות הוא מוצר מוחשי. במקרה דנן, מדובר בעסקה שנושאה פרסום באינטרנט, לכן אין "מקום" מוחשי שנועד לקיום ההתחייבות, כיוון שהיה צריך לקיים אותה באינטרנט והיא נועדה להתקיים בכל מקום בארץ (ואולי אף מחוצה לה). אין אף מקום מוגדר למסירת הנכס נשוא ההתקשרות, כיוון שאת "תוצר" ההתקשרות היו צריכים "למסור" באינטרנט. כך גם, אין עיר מסוימת שבה נעשה המעשה או המחדל נשוא התביעה, הואיל והטענות הן שהפרסום האינטרנטי הופסק או שונה. לכן, קמה לביהמ"ש סמכות מקומית לאור תקנה 3(א)(3) וגם (4) וגם (5) לתקסד"א. יש מידה מסויימת של חוסר תום לב בהעלאת טענה לגבי חוסר סמכות מקומית במקרים כאלו, כאשר מטרת הנתבעת היא לפרוץ את הגבולות המקומיים ולהגיע לכל מקום בארץ. הבקשה נדחית.