(החלטה, בית המשפט העליון, השופטת עדנה ארבל): בקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי ס' 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חדירה לחומר מחשב על-מנת לבצע עבירה, ניסיון גניבה, ניסיון לקבלת דבר במרמה ופגיעה בפרטיות. לפי כתב האישום, המשיב עשה שימוש ב"סוס טרויאני" על-מנת לחדור לחשבונות בנק אינטרנטיים, שם ביצע העברת כספים מחשבונותיהם של לקוחות ללא ידיעתם. בין היתר, קיבל המשיב לידיו את נתוני הכניסה לחשבונות וחדר אליהם על-מנת לוודא כי יש בהם יתרת זכות המאפשרת העברת כספים. נפסק - דין הבקשה להתקבל. אינטרס שלום הציבור עודו עולה במשקלו על חירותו של המשיב, בפרט כאשר התיק נמצא בישורת האחרונה. המשיב נושא עמו מסוכנות שלא ניתנת לאיון בקלות ועליה מעידים, בין השאר, תחכום העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי העשיר. אין במעצר בית כדי להבטיח שהמעשים המיוחסים למשיב לא ישובו וישנו וזאת בעיקר נוכח נגישותם של אמצעי תקשורת שונים, שבאמצעותם יכול המשיב להמשיך ולבצע עבירות אם ישוחרר. אין בנמצא דרך להבטיח כי למשיב לא תהא גישה לרשת האינטרנט, אם באמצעות מחשב ואם דרך אמצעים טכנולוגיים אחרים.