(החלטה, ביה"ד הארצי לעבודה, הרשמת לאה גליקסמן): בקשה לסילוק על הסף של הודעת ערעור שהגישו המשיבות, בטענה כי הוגשה באיחור. ב"כ המבקשים טען כי שלח מכתב לב"כ המשיבות, בו הודיע על קיומו של פסה"ד נשוא הערעור באתר המשפטי "נבו" וכי קבלת המכתב אושרה על-ידי הצד שכנגד. לטענתו, יש לראות במועד המכתב את מועד ידיעת המשיבות על פסק הדין. נפסק - דין הבקשה להידחות. בפסיקה נקבע כי יש להעדיף את כלל ההמצאה על פני כלל הידיעה וכי כלל הידיעה יוחל במקרים קיצוניים בלבד. אין מקרה זה נמנה עם המקרים בהם יש להעדיף את כלל הידיעה: ראשית, לא הוכח כי הייתה קיימת ידיעה של ב"כ המשיבות אודות תוכנו של פסה"ד במועד קבלת המכתב, שכן לא צורף למכתב עותק של פסה"ד. אף אם ב"כ המשיבות יכולה הייתה לדעת את תוכן פסה"ד במועד קבלת המכתב, אין מקרה זה נמנה עם המקרים הקיצוניים בהם יגבר כלל הידיעה. במקרה אחר, קבע ביה"ד הארצי כי יש להעדיף את כלל הידיעה משהוכח כי הומצא למערערת עותק של פסה"ד שהופק מאתר האינטרנט הרשמי של בתי המשפט. לא כך במקרה דנן, בו לא נטען כי עותק פסה"ד מאתר "נבו" הומצא לב"כ המשיבות. ספק אם עותק של פס"ד באתר "נבו" שקול לעותק פס"ד שהודפס מאתר האינטרנט הרשמי של בתי המשפט.