(פסק-דין, מחוזי ירושלים, השופט אהרון פרקש): התובעות הן בעלות זכויות היוצרים, השיווק וההפצה בתוכנת ניווט המכונה 'דסטינייטור', לרבות המפות המותקנות עליה. הנתבע 2 הוא מנהלו של בית עסק המכונה 'סקלה', העוסק בהתקנת מערכות לרכב. התובעות טענו כי הנתבעים מכרו עותקים לא חוקיים של התוכנה. נפסק - שמן של התובעות מופיע, בצירופים שונים, על אריזות התוכנה, מסכי ההתקנה, דפי הסבר ללקוח ודיסק ההתקנה של התוכנה. מכאן, שעומדת לתובעות החזקה הקבועה בחוק כי הינן בעלות זכויות היוצרים בתוכנה וזאת בנוסף לזכויות ההפצה הבלעדיות בתוכנה בישראל. הנתבע מכר לחוקר הפרטי מטעם התובעות מחשב כף יד, שעליו התקין תוכנת דסטינייטור שלא היה מורשה למכרה. בכך פגע הנתבע בזכות הקניין של התובעות. ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים, האוסר עליהם להעתיק ולסחור בכל דרך בתוכנת הדסטינייטור, ללא קבלת רישיון מהתובעות. מדובר במקרה מובהק של הפרת זכויות יוצרים ועל-כן מקור הפיצוי הוא דיני זכויות היוצרים. סכום הפיצוי, ללא הוכחת נזק, נקבע בסעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, בשיעור שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח. יש לקבוע את שיעור הפיצוי המקסימלי בגין מכירת כל תוכנה, על-מנת להרתיע מפרים פוטנציאליים, במיוחד בתחום תוכנות המחשבים שבו מתבצעות העתקות רבות של תוכנות באופן לא חוקי. הנתבע מכר את התוכנות במשך זמן ממושך, המהווה שיקול התומך בהגדלת הפיצוי. בתצהירו, הצהיר הנתבע כי מכר לא יותר מ-15 תוכנות דסטינייטור ומכאן שבוצעו לפחות 15 הפרות. הנתבעים ישלמו לתובעות פיצויים בסך 300,000 ש"ח וכן ישאו בהוצאות המשפט של התובעות ובשכ"ט עו"ד בסך 60,000 ש"ח. הנתבעת 1 אינה אישיות משפטית, על-כן החיוב בפסה"ד יחול על הנתבע 2.