(החלטה, שלום תל-אביב, השופטת אביגיל כהן): בקשה למתן צו עשה לחשיפת זהות גולשי אינטרנט ולשמירת הנתונים עד למתן פסק-דין בתובענה. המבקש הגיש במקביל תביעת דיבה כנגד "פלוני", בגין אמירות שנכתבו אודותיו והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים. נפסק -

• גם אם לא תתקבל הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, כלשונה הליברלית וגם אם לא יפעל ביהמ"ש על-פי הגישה המרחיבה של השופטת ד"ר פלפל בפרשת מזמור הפקות בע"מ, אזי בנסיבות המקרה דנן התקיימו המבחנים אותם ציין השופט עמית בפרשת רמי מור, שיש לקבלם.
• אין הצדקה שרק במקרה של חשש לעבירה פלילית ניתן יהיה להיעתר לבקשה לחשיפת זהותם של גולשי אינטרנט. קיימת חשיבות עילאית בחופש הביטוי ברשת האינטרנט, אך יש להקפיד כל העת שחופש הביטוי לא יהפוך להיות חופש הביזוי. אין להפוך את האנונימיות ברשת האינטרנט למקום מחסה לאנשים אשר מוצאים לנכון להשמיץ ולבזות בבוטות.
• במקרה דנן, אין מדובר בתגובה חד פעמית או הבעת דעה בלבד, אלא קיימים ביטויים היכולים להיכנס בקלות להגדרת "לשון הרע". מדובר במספר רב של תגובות, שנשלחו מאותה כתובת IP וזאת ביחס למספר כתובות IP. בכך מתחזק הרושם כי מדובר במפרסם/ים אשר מצאו לנכון להשתלח בתובע באופן שיטתי, תוך יצירת רושם כי מדובר במספר רב של מפרסמים החושבים כמותם. קיימת אף התגרות כלפי התובע מצד אותו מפרסם אנונימי.
• הפרסומים נגד התובע אינם נטולי חשיפה לקהל חשוב ביותר לתובע מבחינת משלח ידו. הם יכולים בקלות לפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב. על-פניו נראה כי מדובר במסע הכפשות מסיבי שנערך על-ידי אלמונים נגד התובע. אם אכן יש הגנות לאותם אלמונים באשר לפרסומים הללו, ממילא יעלו אותן בכתב ההגנה. אין לנצל ניצול כה בוטה לרעה של רשת האינטרנט, באופן שימנע מהתובע למצות את זכותו החוקית כלפי מי שמפרסם עליו לשון הרע.
• אותו "פלוני" ו/או "פלונים" מודעים לבקשת התובע לחשוף את הפרטים, לאחר שנשלח מכתב רשום למי שרשום אצל ספקיות האינטרנט כמנוי לפי כתובת ה-IP והוא נשאל אם ניתן לגלות את פרטיו וצוין בפניו כי המשיבות מתנגדות לחשיפת פרטיו. אין לפנות כעת ולתת להם אפשרות להתגונן בפני החשיפה. אין כל חובה לעשות זאת ובנסיבות הענין תתאפשר החשיפה של פרטי אותם גולשים וטענות ההגנה שלהם תועלינה בכתב ההגנה שיגישו.
• דין הבקשה להתקבל. המשיבות תחשופנה את זהות גולשי האינטרנט כמבוקש בבקשה, בתוך 30 יום.