(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת זיוה הדסי-הרמן): הנאשם עבד בחברה במשך 7 שנים. במהלך תקופה זו נודעו לו שמות משתמש וסיסמאות כניסה של תיבות דוא"ל של עובדים אחרים באותו מקום. הנאשם חדר, שלא כדין, לתיבות הדוא"ל של חבריו לעבודה והעתיק אל מחשבו האישי תכנים ומסמכים שנמצאו באותן תיבות דוא"ל. המסמכים הועתקו לתיבת הדוא"ל של הנאשם ללא רשות וחלקם הועברו גם לאחרים. נפסק - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בריבוי עבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, לפי ס' 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. יש לאמץ את הסדר הטיעון המוצע. אכן מדובר בעבירות חמורות, אותן רואה הפסיקה בחומרה ואשר יש בהן חדירה לפרטיותו של הזולת בצורה הבוטה ביותר. עם זאת, העונש המוצע יש בו הלקאה של ממש ולאור הנסיבות הוא ראוי והולם. על הנאשם הוטל עונש מאסר למשך 5 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות וכן עונש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים וקנס בסך 20,000 ש"ח {הערה - בקובץ נמחקו הטיעונים לעונש וחלקים קצרים מגזר-הדין, לאור צו איסור פרסום חלקי שהטיל ביהמ"ש}.