(החלטה, שלום תל-אביב, השופטת בלהה טולקובסקי): בקשה למתן צו עשה, שיורה למשיבות להמציא למבקשת פרטים מזהים אודות גולשת אינטרנט המכונה "ורד", לרבות זהות ספק האינטרנט, כתובת IP ועוד. המבקשת טענה כי הגולשת פרסמה הודעות משמיצות אודות חנות מוצרי התינוקות שהיא מנהלת, באתרי האינטרנט שמנהלות המשיבות. נפסק - לצורך דיון בשאלה האם מוצדק, בנסיבות הענין ולאור נוסחאות האיזון שנקבעו בפסיקה, להורות על חשיפת פרטי הגולש, יש לבחון את תוכן ההודעות. בהעדר חקיקה המסדירה את סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטאטוטורית, בין חופש הביטוי באינטרנט לבין זכותו של הפרט להגנה מפני לשון הרע, שומה על ביהמ"ש לבחון את הבקשה בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה. יש לאמץ את הגישה המחמירה והצרה יותר, לפיה זהותו של הגולש האנונימי באינטרנט תיחשף רק כאשר יש בדבריו משום עבירה פלילית לכאורה על חוק איסור לשון הרע, דהיינו מקום בו על פני הדברים מתקיים היסוד של "כוונה לפגוע". בבחינת תוכן ההודעות שנכתבו על-ידי הגולשת המכונה "ורד", לא מתקיימים היסודות של עבירה פלילית על חוק איסור לשון הרע. מדובר בדברים שעל פי הקשרם, ניתן להבינם כהבעת דעה אישית של לקוח שאינו מרוצה וזאת בגבולות שאינם חורגים מביקורת לגיטימית. הבקשה נדחית.