(החלטה, שלום חיפה, השופט אמיר טובי): בקשה להתיר את גביית עדותו של התובע, המתגורר ברצועת עזה, באמצעות ועידת וידאו (Video Conference) וזאת לנוכח הגבלת כניסתם של תושבי הרצועה לשטחי מדינת ישראל. נפסק - הבקשה נסמכת על סעיף 13(א) לפקודת הראיות ובית המשפט מוסמך להורות על מתן עדות בהיוועדות חזותית. אף באותם מקרים בהם אישר ביהמ"ש גביית עדות באמצעים טכנולוגיים, חזר והדגיש כי נקודת המוצא הינה עדיפותה של העדות בין כותלי ביהמ"ש והעדר תחליף להתייצבות הפיזית של עד בפני שופט למתן עדות "חיה". מכאן הפרשנות המצמצמת לאפשר גביית עדות באמצעות כינוס וידאו רק במקרים חריגים. יחד עם זאת, הכיר ביהמ"ש בטעמים מוצדקים שמנעו הגעה לישראל לצורך מתן עדות. במקרה דנן, מדובר בתביעה לפי הפלת"ד, בגין תאונה שאינה מוכחשת, כך שסוגיית החבות אינה עומדת להכרעה והמחלוקת מתמקדת בהיקף הנזק. אין מדובר בתיק המחייב את בחינת מהימנותו של התובע או העדים מטעמו. הפגיעה האפשרית בהליך ובצד שכנגד, אם תותר גביית עדותו של התובע כאמור, הינה מוגבלת ואינה מצדיקה חסימת דרכו בפני בירור תביעתו. הבקשה התקבלה.