(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת מ. אגמון-גונן): בקשה לחשיפת זהותו של גולש אינטרנט, שהעלה טענות באשר לפעילותו הפוליטית של המבקש. דברי הביקורת, לגביהם טוען המבקש כי הם מהווים לשון הרע נגדו, נכתבו במסגרת פורום אינטרנטי שמפעילה המשיבה. נפסק -

• הן בפרשת פלונית [בש"א 4995/00 פלונית נ' בזק בינלאומי] והן בפרשת רמי מור [בר"ע 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט] נסקרו השיקולים והאיזונים הנוגעים לחשיפת זהות גולשים. כל הנימוקים והשיקולים שנזכרו בפסקי דין אלו יפים גם היום.
• הדברים המיוחסים למבקש נכתבו בפורום קריית אונו, כאשר המבקש שימש בתפקידים ציבוריים בעבר והוא מעונין להיבחר לתפקיד ראש העירייה. הכותב לא הפיץ את הדברים בפורום ארצי רחב, אלא בפורום רלבנטי מצומצם.
• המבקש עשה בעבר שימוש באותו פורום בדיוק, בכדי לעודד גולשים להעלות בעיות מוניציפליות. המבקש הוא איש ציבור, שכתב בפורום, כעת כשאחרים עושים שימוש בפורום, אין לו להתלונן.
• לכלל משפטי המקל על חשיפת פרטי גולשים עלול להיות אפקט מצנן. גולשים יחששו להתבטא ברשת פן יחשפו פרטיהם. זאת, גם כאשר הגולש מאמין בדברים שפרסם ובחשיבותם, אך אינו מוכן להיחשף בשמו פן יבולע לו.
• ככלל, כאשר מדובר בחשיפת שחיתויות לכאורה של איש ציבור, אין לאפשר חשיפת פרטים של גולשים, בעיקר כאשר הפרסום אינו פוגע במיוחד, מתייחס לאירועים ממוקדים ונעשה בפורום הרלבנטי.
• לא תמיד תביא חשיפת פרטי ה-IP לחשיפת זהות הגולש. כיום, שהאפשרות להסתתר התפתחה וכשניתן בקלות יחסית להישאר אנונימיים, משפיע הדבר גם על השיקולים של האם ומתי להורות על חשיפת פרטי הגולש. כלל שיאפשר התערבות וחשיפה יביא לחשיפתם של גולשים תמימים שלא טרחו להסוות את עצמם. לעומת זאת, דווקא מי שמתכוון להכפיש במכוון, לא ייחשף.
• קושי נוסף בחשיפת פרטי גולשים, נובע מהעובדה שחקיקה המאפשרת חשיפה כזו היא מדינתית, בעוד שהרשת היא גלובלית. הגלובליות של הרשת מקשה על האכיפה ומחזקת את המסקנה כי מי שירצה להפר במכוון ימצא דרכים לעשות כן. לכן, אולי אין מקום להורות על אכיפה, או לכל הפחות לשמור זאת למקרים חריגים.
• יינתן צו לחשיפת זהות גולש באינטרנט, בטענה שפרסם דברי לשון הרע, כאשר מהפרסום עולה לכאורה כי הדברים שנאמרו מהווים עבירה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע. בנוסף, על המבקש להראות כי ניסה לפנות לגולש באותו אתר או פורום, להודיע לו על רצונו להגיש נגדו תביעה ולבקש ממנו לחשוף את זהותו.
• הפרסומים בגינם מתבקשת חשיפת שם הגולש, אינם עומדים במבחן העבירה הפלילית לכאורה וספק אם הם מהווים לשון הרע. ספק אם המבקש היה מבסס תביעת לשון הרע גם לו הייתה ידועה לו זהות הכותב.