(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת אושרי פרוסט-פרנקל): שמו של התובע ופרטיו האישיים, שנלקחו מאתר 'דפי זהב', הופיעו בסרטון פרסומת לאתר ההיכרויות 'קופידון' (הנתבעת 2). הסרטון התפרסם בפורטל 'וואלה!' ללא הסכמת התובע ו/או ידיעתו. במסגרת הפרסום הופיע הכיתוב "יש דרכים פשוטות יותר למצוא אהבה", כאשר שם התובע וכתובתו הופיעו מעל ובסמוך לכיתוב זה. האם הפרסום מוציא את דיבתו של התובע לרעה? נפסק –

• רשת האינטרנט הינה בגדר "פרסום", לענין סעיף 3(1) לחוק איסור לשון הרע.
• מדובר בפרסום באותיות מוגדלות של שם התובע וכתובתו, מעל הכיתוב לעיל. לא ניתן שלא להבחין בשם התובע ופרטיו, על-ידי מי שצפה בצג המחשב עת הפרסומת עלתה. מדובר בפרסום בעל חשיפות רבות, באורך של כ-4 שניות בכל פעם.
• התבוננות "ספונטאנית", על-ידי הגולש הסביר, אשר נחשף לפרסומת תוך כדי עיון ברשת האינטרנט, ללא הקדשת תשומת לב מיוחדת לתוכן, תביא אותו למסקנה כי הפרסומת עוסקת ב"מחפשי אהבה/זוגיות". הנתבעות מצפות שהגולש הסביר יקדיש תשומת לב לעובדה שמדובר בחוברת "דפי זהב" ולא למהות ותוכן הפרסום. בפועל לא כך הדבר, עינו של המתבונן הסביר תצפה ב"גימיק" המסוים של אתר מחפשי אהבה, ביחד עם השמות המופיעים בפרסומת.
• במכלול השיקולים יש לציין כי הפרסומת לא הופיעה באתר עצמו, אלא כפרסומת נלווית (באנר / Pop-Up) באתר בו מעיינים רבים. לא מדובר דווקא במי שבחר להיכנס לאתר 'קופידון' ובהכרח במי ש"מחפש אהבה" ולכן, אינו נותן את הדעת ואינו מרוכז בדקויות הפרסומת. בפועל, למתבונן מוצג אתר 'קופידון' ושם התובע כנלווה לפרסומת. משכך הפרסומת מהווה לשון הרע.
• גם אם הנתבעות סוברות שמדובר בגימיק תקשורתי, הגובל בסאטירה, עדיין מוטלת עליהן חובת הזהירות המרבית, בשימוש בדף/עמוד המכיל שמות ופרטים אישיים מזדמנים מכל אתר שהוא. בעיני האדם הסביר, שאינו נכנס לאתר 'קופידון' עצמו, אלא רק מתבונן בפרסומת עצמה ומבלי להתעמק בה, הפרסומת מתפרשת כך שהתובע מחפש בת זוג.
• הנתבעות הפסיקו את הפרסום מיד כאשר פנה אליהן התובע ואף התנצלו בפניו. הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע 12,000 ₪ וכן את הוצאותיו ושכ"ט בסך 2,000 ₪ + מע"מ.