(החלטה, שלום ירושלים, השופט ר' כרמל): נגד הנאשם, המשמש כיו"ר ועד עובדי הקובלת, הוגשה קובלנה פלילית המייחסת לו עבירות של לשון הרע ואיומים. נטען כי הנאשם הפיץ דברי לשון הרע על הקובלת, בדואר אלקטרוני ששלח לכל עובדיה בו האשים את מנהלי החברה בגניבת כספי העובדים. הנאשם טען כי ביהמ"ש בירושלים נעדר סמכות מקומית, משום שמשרדי הקובלת מצויים בפ"ת ואילו הנאשם מתגורר בחיפה. נפסק - הסמכות המקומית בדין הפלילי נקבעת לפי המקום שבו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או לפי מקום מגורי הנאשם. הקובלת טענה כי זיקתה של הקובלנה לירושלים מתקיימת מהסיכוי ששישה מתוך מאות עובדיה, המתגוררים בירושלים (אך אינם עובדים בה), יכול שקיבלו את הדוא"ל בביתם ולא במקום עבודתם. אמנם, המקום שבו נתבצעה "מקצת העבירה" כולל את מקום קבלת הדואר. לא באו כל תימוכין לאפשרות שאותם שישה עובדים קיבלו את הדוא"ל לביתם (או כי יש להם מחשב בביתם). מנגד, דווקא הנאשם צירף מכתב של אחד מבין אותם שישה עובדים, לפיו קיבל את הדוא"ל ל"תיבת הדואר בעבודה בפ"ת". מכאן, שלא הוצבה כל תשתית ראוייה וממשית לקיומה של סמכות מקומית לביהמ"ש לדון בקובלנה, שכן "הבסיס" עליו נסמכת הקובלת בנוי על השערה בלבד, שהופרכה בחלקה. מהות האישום ומקום ביצוע האמור בו, כנטען, וגם מיקום המעורבים, מוליכים למסקנה כי הסמכות המקומית לדון בהליך הנה לביהמ"ש השלום בחיפה [ביום 19.10.2009 קבע ביהמ"ש השלום בחיפה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו - קפ 1008/07].