(החלטה, מחוזי ירושלים, השופטת חנה בן-עמי): התנגדות לקבילותם של פלטי שיחות הטלפון הסלולרי של הנאשמים, שהגישה עובדת חברת פרטנר, בטענה כי אינם "רשומה מוסדית". נפסק – על מנת שרשומה תוכל להיות מוגשת כראיה לאמיתות תוכנה, על המגיש לעמוד בתנאים המצטברים המנויים בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. אין לקבל את טענת הנאשם לפיה הפלטים לא נערכו במהלך פעילותה הרגילה של חברת הסלולר, אלא לצורך החקירה או המשפט. רישום הנתונים המהווים יסוד לפלטים נעשה בזמן אמת, במועד ביצוע השיחות או שליחת המסרונים, כאשר הנתונים נרשמים במחסן נתונים (Data Warehouse). אמנם הפקת הפלטים נעשתה לצורך החקירה והמשפט, אולם אין בכל להשפיע על העובדה כי עריכת הנתונים נעשתה בזמן אמת. על-אף שהפורמט בו מופיע הפלט השתנה, עקב העברת הנתונים לאזור אחר במאגר, הרי שלא נעשה שינוי בתוכנו. פלטי השיחות שהוגשו מהווים חלק ממכלול השיחות שנערכו על-ידי המנויים ואין בכך משום השמטת נתונים. ההתנגדות נדחתה.