(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת אביגיל כהן): הנתבעת, העוסקת בתחום הזמר הלטיני, חתמה על הסכם ייצוג עם התובעים. ההסכם קבע, בין היתר, כי זכויות היוצרים בתקליט שיופק יהיו משותפות לצדדים. הנתבעת הקימה אתר אינטרנט בו נתאפשרה הורדה בחינם של שירי התקליטור, ללא אישור התובעים. נפסק - בהתאם להסכם, הצדדים הם בעלים במשותף ולשניהם יש זכויות יוצרים בתקליט. הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע, הואיל והפיצה את השירים ללא הסכמתו. פרנסתו של התובע נגרעה כאשר השירים הופצו על-ידי הנתבעת להורדה באינטרנט ללא תשלום, צעד שמוביל לירידה אוטומטית במכירות הדיסק. כאשר קיימת אפשרות להוריד שיר באינטרנט, ברור שיקטן הציבור הפוטנציאלי של רוכשי הדיסק תמורת כסף. הנתבעת טענה כי הצבת השירים באינטרנט לא הייתה לצרכים מסחריים, אלא כדרך לפרסם את הדיסק - דבר מקובל ונהוג בקרב אומנים וכן כי ממילא ניתן להוריד את שיריה מהאינטרנט ללא תשלום, מאתרי אינטרנט אחרים. טענה זו מקעקעת את זכויות היוצרים של כל אומני ישראל. ככל שאנשים יורידו שירים מהאינטרנט, כך יקטן קהל היעד של רוכשי הדיסקים. גם במידה ורצתה הנתבעת לקדם את מכירות הדיסק, הרי שפעולתה הייתה לא הוגנת כלפי התובעים והיא הייתה צריכה לקבל את הסכמתם. במקרה זה אין מקום לפסיקת פיצוי סטטוטורי לפי הרף הגבוה, הואיל ועסקינן בזכות יוצרים שגם לנתבעת חלק בה. יש להסתפק בפיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין עילה זו.