(הכרעת-דין, שלום תל-אביב, השופט מרדכי פלד): כתב האישום מייחס לנאשם אחזקת עשרות סרטונים ותמונות על מחשבו האישי, המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי, בהשתתפות או בקשר עם קטינים. בנוסף, החזיק הנאשם 21 תקליטורים אליהם צרב אלפי סרטונים ותמונות כאמור. הסרטונים והתמונות הורדו על-ידי הנאשם מאתרי אינטרנט שונים אליהם גלש למטרת צפייה בפרסומי תועבה ובהם קטינים. לנאשם מיוחסת עבירה של אחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בהתאם לס' 214(ב3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נפסק –

• הוראות ס 214(ב3) מאגדת בתוכה מספר תכליות מוגנות ובאלו הגנת שלומם, גופם ופרטיותם של הקטינים המנוצלים, לצורך יצור סרטים פדופיליים, לרבות הגנה על קורבנות פוטנציאליים מקרב הקטינים.
• בתחום ההשוואתי ראוי להביא את האמנה למניעת פשיעה קיברנטית, הקובעת את חובתן של המדינות המצטרפות אליה לאסור עבירות מחשב שונות ובהן תיעוד מעשים פדופיליים. כן ראוי להביא את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
• הזכות החוקתית המוגנת לפרטיות צריכה וראוי שתיסוג, במידה הראויה, מפני צריכת פרסומים מתועבים, לאמור פרסומים בעלי תוכן פדופילי שהפגיעה הניבטת מהם בקטינים כה קשה ומזיקה, גם אם טמונה בכך הטלת מגבלה החודרת לפרטיות האדם.
• אל מול הזכויות המוגנות, נשוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומדים אותם אינטרסים וזכויות של קטינים ומניעת הפגיעה בגופם ופרטיותם. הגבלת ס' 214 (ב3) נועדה לסייג את זכויות הנאשם, בתנאים שנקבעו בסעיף ושבהם מוחזק חומר פדופילי, שלא על דרך האקראי ושלא בתום לב.
• אין משמעות לטענה שהועלתה כי ניתן למנוע את הפצתם של פרסומים פדופיליים קשים באמצעים טכניים שונים, כתחליף לאיסור המוטל על "צרכני הקצה".
• יש להדגיש כי מדובר באיסור המוטל על מבצע מעשה אקטיבי, הפונה מיוזמתו לאתרי אינטרנט המכילים תכנים אלו, מוריד אותם ושומרם במחשבו וכפי שארע בענייננו אף מגבה את התכנים באמצעות תקליטורים. יש במעשים אלו להוות עידוד לתופעה קשה ומזעזעת זו של תעשיית הפדופיליה.
• יש ליתן את הדעת להיקף העצום של החומר הפדופילי שהורד על-ידי הנאשם ושהוחזק ברשותו.
• לסיכום – האיסור הנוגע להחזקת פרסומי תועבה ובהם דמויות של קטינים, על-ידי צרכנים דוגמת הנאשם, יש בו כדי לשרת תכלית ראויה של הגנה על קטינים המנוצלים על-ידי אחרים לתעשיית זנות ותועבה. זכותו המוגנת של הנאשם מפני פגיעת הרשות בחירותו, ראוי שתיסוג משמדובר בתופעה כה פוגעת בקטינים. האיסור המוטל על צרכני הקצה של תופעה זו מידתי ומהווה חלק בלתי נפרד במניעת יצירת והפצת התכנים הפדופיליים הללו ברבים. ההחזקה והצפייה נעשית אמנם בד' אמותיו של המחזיק בתכנים, אלא שלא ניתן לבודד את המחזיקים ולנתקם משרשרת המפיצים והיוצרים של אותם תכנים פדופיליים. הנאשם הורשע בעבירה על-פי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

עדכון: ב-6.9.2007 נגזר דינו של מיל: שנת מאסר, מתוכה 5.5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות-שירות, 6.5 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים בגין כל עבירה על סעיף 214 לחוק העונשין וקנס של 5,000 ש"ח. נקבע כי הדיסקים הקשיחים והתקליטורים שנתפסו מרשותו בעת החקירה המשטרתית - יושמדו.