(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטים ברלינר, המר ובן-יוסף): המערער, מפקח במס הכנסה, הורשע בביהמ"ש השלום בתל-אביב [פ 10363/00 מדינת ישראל נ' ברמן רם - באדיבות האתר nevo.co.il] באישום ראשון בכך שבשנים 1995 - 1998 הוציא ממאגרי המידע של מס הכנסה "מידע רגיש" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות לצרכיו האישיים. עוד הורשע בכך שחדר למאגר לצורך הפקת מידע על אדם שעימו נמצא בסכסוך כדי לאיים עליו שאם לא ישלם לו את הכספים שבמחלוקת יפיץ ברבים את המידע. הערעור נדחה. נפסק -

המערער "סיפק סקרנותו" לגבי למעלה מ-50 אנשים ובהם שכניו, מורה לכינור של ביתו או חברה שביקש לרכוש ממנה מיטה. אין מדובר בסיפוק סקרנות גרידא אלא צבירת מידע לכל צורך שיתעורר. אפילו עשה כן למען סקרנותו ולא הפיץ את המידע לאיש, מהווה הדבר "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם... שלא לתכלית שלשמה נמסרה" בניגוד להוראת סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

עובד ציבור, החודר למאגר מידע שנגיש לו במקום עבודתו, מידע שנאסף לטובת הציבור ולתכלית שרות הציבור, והוא עושה כן על מנת לדלות מידע ופרטים על אחר, שלא לצורכי עבודתו, אלא לצרכיו הפרטיים, עושה שימוש לרעה בסמכותו ופוגע בזכותו לפרטיות של אחר, עובר על האינטרסים החברתיים שסעיף 280(1) לחוק העונשין (שמוש לרעה בסמכות) מיועד להגן עליהם. כך הדבר גם באשר להפרת אמונים באופן הפוגע בציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, מידע ומידע רגיש נמסר על ידי הציבור ופרטיו, נאגר לצרכים של המדינה והציבור, ועובד ציבור העושה בהם לצרכיו שלו, מפר אמון ופוגע באינטרס הציבורי.

בשל טיבם של מעשיו של המערער באשר למאגרי המידע אליהם היתה לו נגישות לצורך עבודתו, נצולם לצרכיו הפרטיים והפגיעה בפרטיות שגרם בכך, טענה כי יש בהם "זוטי דברים" ראוי כי לא היתה נטענת. מס הכנסה הינו גוף ציבורי שלטוני, שחלק ניכר מיכולתו לתפקד ולהשיג מטרותיו הינו תוצאה של דיווח הציבור, דווח אמת על הכנסותיו. האינטרס הציבורי בשמירת סודיות המידע הינו רב, ניצול המידע שנאסף במאגר מס הכנסה, לצרכים פרטיים מהווה על כן פגיעה קשה בכל אחד מיחידי הציבור שנתונים רבים לגביו מצויים באותו מאגר.

עדכון: ביום 5.11.2006 דחה בית המשפט העליון (השופט א' א' לוי) בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על פסק-הדין {רע"פ 8662/06 רם ברמן נ' מדינת ישראל}.