(החלטה, בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט בנימין ארבל): התובע רכש מדפסת לאחר שתוארה באתר הנתבעת כבעלת "אופציה להדפסה בדופלקס". מחיר האופציה לא צוין. לטענתו, העריך כאדם סביר כי עלות האופציה לא תעלה יותר מ- 15% ממחיר המוצר. בפועל, הסתבר לו כי מחירה כפול ממחיר המדפסת. התובע מבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית בעילה של הטעיית צרכן. הוחלט - בניגוד למקרים בהם מוצגים מוצרים למכירה, הרי באתר פרסומי אין זה מן הנהוג לפרסם מחירים, ואין זו אף מצוות המחוקק. על כן, צרכן סביר, הצופה במודעת פרסום, אמור לדעת כי באפשרותו לברר את מחירו של המוצר המפורסם, במקומות בהם מוצג מוצר זה למכירה. נדחתה טענת התובע כי עצם העובדה שמדובר באביזר נלווה, הטפל למוצר העיקרי, מחייבת, באופן אוטומאטי, קביעה כי מחירו לא יעלה על 15% ממחיר המוצר העיקרי. בנסיבות בהן לצרכן נגישות קלה לכל המידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטה באשר לרכישה, וכשמדובר במידע אשר מרבית הצרכנים אינם מתבססים עליו לצורך קבלת החלטה - ובמיוחד כאשר מדובר במסגרת פרסומית גרידא - אין הצדקה להטיל על העוסק חובת גילוי מיוחדת, שאינה מוטלת עליו מכוח החוק. משלא רכש המבקש את יחידת הדופלקס ולא רכש מדפסת אחרת הכוללת רכיב זה, לא נגרם לו כל חסרון כיס. הבקשה נדחתה. המבקש חויב בתשלום הוצאות בסך 12,000 ₪ + מע"מ.