(פסק דין, שלום חיפה, השופטת חני הורוביץ): התובע עבד בחברה שמנהל הנתבע ופוטר כעבור זמן קצר. בעקבות פיטוריו התלונן על התנהלות החברה. הנתבע לעומתו התלונן כנגד התובע אצל ספקית הגישה לאינטרנט נטוויז'ן ובמשטרת ישראל בטענה שהתובע משגר וירוס מסוג Klez למחשב החברה. הוירוס כולל מנגנון הפצה אוטומטי המסוגל ללבוש זהות של משתמש אחר. נפסק - אי אפשר לקבוע בראיות ישירות שהתובע שיגר את הוירוסים. באחת מפניותיו בדואל למחלקת ה-abuse בנטוויז'ן כינה הנתבע את התובע "שי הפושע". אין ספק שזהו לשון הרע. משלוח בדואל מהווה פירסום כדרישת חוק איסור לשון הרע. הנתבע האמין בתום לב שהתובע משגר אליו הודעות דואל נגועות. העובדה שהתובע ידע מפניית הנתבע שמחשבו משגר וירוסים אך נמנע מנקיטת פעולה, הופכת אותו למה שכינה התובע במכתבו "פושע". הפניה לנטוויז'ן נעשתה בתום לב והיא היתה לצורך הענין הרשות המוסמכת לחקור את העניין. לאור נסיונת של אנשי מחלקת השימוש לרעה בנטוויז'ן, טענות בדבר משלוח וירוסים אינן מתקבלות אצלהם כפשוטם. את המילה "פושע" יש לבחון בהקשר שזו נכתבה - כוונתה לא היתה לעבריין בכלל אלא למי שמפיץ וירוסים. אנשי נטוויז'ן יודעים את מה שהדיוט אינו יודע, כי לעתים יתכן שהוירוסים נשלחו מגורם שהתחפש לשולח. הם גם יודעים כי מה שנחזה כמעשה פשע על ידי הדיוט, נעשה בפועל שלא על ידי הלקוח כנגדו מתלוננים. לפיכך אין בתלונה ובאמירה "שי פושע" בהקשר זה משום לשון הרע למעשה. התביעה נדחתה בלא הוצאות.