(החלטה, מחוזי תל-אביב, השופטת מרים דיסקין): בקשה להורות על ביטול צו שהורה למסור למשטרת ישראל חומר גלם מצולם של ריאיון עם בני הזוג אפרתי, החשודים בפרשת "הסוס הטרויאני", בנימוק של חסיון עתונאי. הוחלט - בקשה להאזין בדיעבד לשיחה שהוקלטה איננה האזנת סתר. מיקומו של החפץ וזיקתו לעבירה הם הקובעים את סמכותו של בית המשפט להורות על תפיסתו, ומאחר והקלטת – היא החפץ שהמבקשים נצטוו להמציא, נמצאת בישראל, חל עליו הדין הישראלי. החסיון העתונאי הוא זכות חוקתית חשובה ומאבני היסוד של חברה דמוקרטית פתוחה. עם זאת אינו מוחלט. (בעקבות הלכת ציטרין) - צורך, שהוא מהותי מבחינת אופי הנושא ובעל משקל כבד מבחינת מידת נחיצות העדות, יכול להצדיק הסרתו של החיסיון. החיסיון על זהות מקורות המידע חשוב מהחיסיון על תוכנו של המידע. מטרת ההגנה על מקורות מידע, כפי שבואר זה עתה, הינה מלחמה בפשע ולא הגנה על העוסקים בו. חיסיון על תוכן המידע יכול ויינתן אך ורק במקרים בהם הותנתה מסירת המידע בשמירה על סודיותו. בית המשפט לא השתכנע שנכרת הסכם בין החשודים למערכת התוכנית "עובדה" שלפיו חלק מדבריהם ייאמרו "off the record" למרות שהוקלטו, וככאלה לא יועדו לשידור וכי בני-הזוג רשאים לפסול קטעים מתוך הריאיון המיועד לשידור. "השימוש באותם כלים המשרתים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ראוי כי ייעשה בידיים נקיות ובמצפון חף מכל אינטרס אישי. בענייננו, ניכר כי... המבקשים דורשים השמת כלים אלו בידי חשודים, לכאורה, בעבירות חמורות, המבקשים להשתמש באותן זכויות יקרות ערך להשגת מטרתם, שהינה הסטת האשמה מעליהם ועיוות האמת. בפרסום מידע מצונזר וממוין שאם יש בו אמת הרי היא חלקית בלבד, מתרוקן מתוכן עקרון חקר האמת המצדיק הענקת החיסיון העיתונאי". מתקיימים בעניין זה כל התנאים המאפשרים לבית המשפט (על-פי הלכת ציטרין) להפעיל כוחו ולהורות על הסרת החיסיון העיתונאי. היחס בין חומרתן של העבירות החוסות תחת מעטה סודיות, והחיסיון העיתונאי, הינו גורם משמעותי בשיקולי בית המשפט להסרתו. ככל שגוברת חומרתן וחשיבותן הציבורית, כך נוטות כפות המאזניים להסרתו. זכותו של הציבור בחשיפת האמת תבוא על סיפוקה דווקא על ידי חשיפת חומר הגלם בכללותו, המצוי בקלטות.

"יחודו של המקרה הנדון בכך, שבני הזוג הנחשדים בעבירות החמורות של פגיעה בפרטיות והשגת מידע בדרכים לא דרכים, בפיתוח תוכנת ריגול מידע בדרך של חדירה למחשבים, הם אלה מתעקשים על פרטיותם וחיסיון המידע הספון בהם בדבקות וחרדה. אני מתקשה לא למצוא אירוניה בעובדה שדגל עקרון השמירה על הזכות לפרטיות בידם שעה שהם עצמם חשודים בעבירות הנגועות בחדירה לפרטיותם של אחרים, גניבת מידע מחשבים, ושימוש אסור בו. ובעוד קול השמירה הזכויות בגרונם, הפרתן ברגל גסה, מצויה, על פי החשד הסביר, במעשיהם."