(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופט טל שחר): הנתבעת פרסמה באתר האינטרנט שלה סקר שביעות רצון של גולשי אינטרנט ביחס לאיכות השירות במוסכי השירות של מכוניותיהם. הסקר דרג את השירות למכוניות "פיאט" במקום ה-27. התובעת הגישה תביעה בגין פרסום לשון הרע. נפסק - מדובר בסקר שביעות רצון שאינו מתיימר להגיע לתוצאות אובייקטיביות או מקצועיות. רוב המדרגים היו גולשים מזדמנים שלא נמצא דופי בהצבעתם. אין כל מקום לצפי של תקפות סטטיסטית או מדעית מסקר שביעתו רצון מעין זה. גם לסקרים כאלה, שאינם מתיימרים להיות מדעיים ומחקריים, זכות קיום ולגיטימיות בעולמם של חופש הביטוי, חופש המידע וזכות הציבור לדעת. לא יעלה על הדעת כי מי שאינו מרוצה מתוצאותיהם יוכל לתבוע דיבה בגינם. הכתבה מכילה אמת בפרסום לא במובן של התיימרות לשיקוף האמת האובייקטיבית והמוחלטת על רמת השירות במוסכי מותגי רכב שונים אלא במובן של שיקוף אמיתי ונכון של תוצאות הסקר. לזכות הנתבעת עמדה העובדה שנקטה אמצעי בטיחות, אמינות וניפוי בדמות האפשרות למלא את השאלון רק פעם אחת מאותו מחשב, בדמות משאלי דגימה שנעשו עם הגולשים לשם אימות האותנטיות של מילוי השאלון ובדמות תיכנות המערכת למתב בו שאלון המכיל חריגה גדולה מהמוצע "קופץ" אוטומטית כשהנתבעים מבצעים בדיקה מדגמית. לנתבעים עומדת גם הגנת תום-לב. התביעה נדחית. "היא אחת מאותן תביעות, אשר טוב היה לה שלא תוגש, משתוגש".