(גזר-דין, שלום ת"א, השופטת דורית רייך-שפירא): לפי האישום, בשנים 2002-2003 עסקו הנאשמים (חברת "המכרז הישיר" ומנהלה) במכירת מוצרי צריכה לקהל הרחב. החברה, שהינה בגדר "עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן, פרסמה את עסקיה בשני אתרי אינטרנט ובחוברות שכונו "המכרז הישיר". מכירת המוצרים בהם סחרה החברה נעשתה בשיטת המכרזים והמכירות היו בגדר "מכר מיוחד" ו/או "מכר מרחוק" כהגדרת החוק. הנאשמים לא עמדו בהתחייבויותיהם. כ-60 לקוחות לא קיבלו את המוצרים בהם זכו ו/או לא קיבלו אותם במועד. הנאשמים מנעו או עיכבו או הקשו על הצרכנים את ביטול העסקאות והחזר הכספים שנגבו. הנאשמים הודו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הטעיית צרכן במעשה או במחדל בעניין מהותי בעסקה בנסיבות מחמירות, בסירוב לבטל עסקה וסירוב למתן החזר כספי במועד לצרכן בעסקת מכר מרחוק. נפסק - הנאשמים עברו עבירות חמורות, שמעבר לפגיעתן במתלוננים, יש בהן לפגוע פגיעה קשה ומתמשכת במסחר באמצעות כרטיסי אשראי בכלל ובעסקאות המתבצעות על דרך "מכר מרחוק" בפרט. על הנאשמת 1 נגזר קנס של 50,000 ש"ח; על הנאשם 2 נגזר קנס של 5,000 ש"ח והוא נדון ל-9 חודשי מאסר, מתוכם 3 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי [קובץ גזר הדין - באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].