(החלטה, שלום תל-אביב, השופטת נועה גרוסמן): כוחו של שובר הזמנת רכב שהופק באמצעות מערכת ממוחשבת המחברת בין סוכנויות הנסיעות לבין חברות השכרת רכב, לשמש ראיה בכתב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר. נפסק - "בפרוס האלף השלישי לספירה, מן הראוי לרענן ולעדכן את ההלכות בדבר "ראשית ראיה בכתב" ולהתאימן להשתנות העתים. כשם שאין אנו מצפים להגשתם של מסמכים כתובים על עלי פפירוס, או כתובים על הקלף, כך אין חובה להסתמך אך ורק על חוזים, בין אם הם כתובים בכתב יד ובין אם הם מודפסים במכונת כתיבה או בעזרת תוכנת מחשב. עם התגברות השימוש במכשור אלקטרוני לצורך קשרי מסחר שונים, הרי שחתימות אלקטרוניות שונות עשויות לשמש אינדיקציה ל"ראשית ראיה בכתב", לא פחות מאשר חוזה מודפס וחתום בחתימה ידנית. אם לא נאמר כן, נשאיר את עולמנו המשפטי שקוע באפלת ימי הביניים, שעה שעולם המסחר מתקדם ונעזר במכשור אלקטרוני. יש להתאים את המשפט למעשה ולקבוע כי הזמנות שנעשו באמצעים חדישים, כגון ההזמנה המקוונת [שצורפה כנספח לתביעה], אינן פחותות מהזמנות כתובות ידנית, באשר כל האפיונים של ראשית ראיה בכתב וייחוד הצדדים מצויים בהן בצורה ברורה". העתירה למחיקת כותרת - נדחתה.