(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטת אסתר חיות): הנתבעת השתמשה באינטרנט לצורך שיווק של ניירות הערך, שהציעה לציבור המשקיעים הפוטנציאלי. בכך ביצעה פעילות שיווקית העונה להגדרת המונח "הצעה לציבור" שבסעיף 1 לחוק ניירות ערך, וזאת ללא תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

"פעילות שיווקית באמצעות האינטרנט הינה כלי חדש יחסית בשוק העולמי בכלל ובשוק הישראלי בפרט, אך עובדה זו אינה מפחיתה כהוא זה ממהותה של הפעילות כפעילות שווקית וכן מעוצמתה הבלתי מבוטלת של פעילות זו, העולה מבחינות רבות או לפחות אינה נופלת מפעילות שיווקית באמצעים אחרים... אט אט מתברר ומתבהר לכל, כי האינטרנט הינו אמצעי טכנולוגי משוכלל וחשוב, הן מבחינת תחומי התפרשותו והן מבחינת מספר המשתמשים בו, שהינו עצום ורב. מכאן, פוטנציאל התרומה וההרס הטמונים בו זה בצד זה, המחייבים הערכות מתאימה של מערכות החוק והמשפט".

הנתבעת מנעה מציבור המשקיעים את המידע שהם זכאים לו על פי החוק, כרוכשים פוטנציאליים של ניירות ערך. מידע זה אמור להמצא בתשקיף המתפרסם כדין. משלא פורסם תשקיף בקשר עם ניירות הערך שהציעה לציבור, נחשף הרוכש הפוטנציאלי למידע חלקי ובלתי מספיק, אותו בחרה למסור לו במסגרת פרסומיה. מידע זה לא נבדק על ידי הרשות המוסמכת ואין כל ערובה לכך שהוא נכון ושאיננו מטעה.