(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת דניה קרת-מאיר):תביעת פיצויים בגין פרסום לשון-הרע. בעקבות הפסדו של הנתבע בבחירות להנהלת איגוד קציני בטיחות בתעבורה והשעייתו מתפקידו כגזבר, שיגר הנתבע לתיבת הדואר האלקטרוני של האיגוד מכתבי השמצה, הכוללים לשון-הרע נגד התובעים. הדיון פוצל כך ששאלת האחריות ושאלת הנזק נדונו בנפרד. נפסק - אין לקבל את טענת הנתבע לפיה לא התקיים יסוד ה'פרסום' הקבוע בחוק איסור לשון-הרע. יסוד זה התקיים הואיל ועובדי החברה בה נמצא תא הדואר האלקטרוני של האיגוד קוראים את המכתבים, מצלמים אותם ומעבירים אותם למשרדי האיגוד. הנתבע בחר לשלוח את המכתבים לכתובת דואר אלקטרוני אשר אינה שייכת לתובע 1 באופן אישי, אלא לכתובת השייכת לאיגוד, כאשר ברור כי מספר אנשים קוראים את המכתבים לפני הגעתם לתובע. יש במשלוח המכתבים על-ידי הנתבע משום פרסום לשון-הרע.

ביום 25.11.2002 ניתן פסק-דין משלים של בית-המשפט לעניין הנזק. נפסק - יש להתייחס לכלל המכתבים הכוללים את לשון-הרע כאל פרסום אחד, שכן קרבת הזמן, הנושא ודרך הפנייה מלמדת על פרסום רצוף בהמשכים. הנתבע ישלם 80,000 ש"ח לתובע 1 ו-40,000 ש"ח לתובע 2 וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח + מע"מ.

ביום 12.4.2005 ניתן פסק-דין בערעור שהגיש הנתבע (ע"א 1102/03) לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. פסק-הדין ניתן בפשרה מכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט. נפסק - מבלי לפגוע בחבות שנקבעה בפסק-דינו של בית-המשפט השלום, יחזירו התובעים לנתבע סך של 30% מהסכום ששולם על-ידו.