(גזר-דין, שלום פתח-תקוה, השופטת ליה לב און): הנאשם הודה בעבירות של קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות ועבירות מחשב והורשע על-פי הודייתו. בין היתר, השיג הנאשם את שמותיהם וסיסמאותיהם של 14 לקוחות ספקית אינטרנט ועל-ידי התחברות במרמה במחשבו, קיבל 1,000 שעות גלישה חינם. בנוסף, חדר הנאשם למחשבי אחרים והעתיק מהם פרטים אישיים ומסמכים. נפסק - בית המשפט רואה חומרה רבה בפגיעה בפרטיות, בגניבה ובמרמה, וכשאלו נעשים תוך שימוש במחשב וגלישה באינטרנט, חומרתם גדלה. הגלישה על חשבון אחרים, מהווה גניבה ומרמה חוזרת ונשנית. כאשר רוב הפעילות של היחיד, הציבור והמדינה נעשית באמצעות מחשבים, יש הצדקה לתת הגנה מירבית למשתמשים ולהעניש עבריינים - כמידתם. בהתחשב בטיב העבירות, התקופה הארוכה בה בוצעו והפגיעה בפרטיות, ההרשעה תשאר על כנה. חדירה למחשב היא סוג חמור של השגת גבול ופריצה, שיש להגן על הציבור מפניה. יש מקום לענישה ממשית ומרתיעה בעבירות לפי חוק המחשבים ובעבירות של פגיעה בפרטיות, וזאת גם כאשר לא בוצעו העבירות שבדרגת החומרה הגבוהה ביותר, כמו הפצת וירוס ומחיקת קבצים. על הנאשם הוטל עונש של 12 חודשי מאסר, מהם 6 לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות וכן קנס בגובה 2,500 ש"ח.