(החלטה, מחוזי תל-אביב, השופט א. שלו): המבקשת, העוסקת בייצור ושיווק מערכות אבטחה ואזעקה, טענה כי המשיבה מפרה את זכויות היוצרים שלה בפרוטוקול תקשורת שפיתחה. הפרוטוקול משמש לתקשורת בין יחידות הקצה ומוקדי הבקרה של מערכת האבטחה של המבקשת. נפסק -

• תיקון מס' 5 לפקודת זכות יוצרים (ס' 2א'), קובע כי דין תוכנת מחשב כדין יצירה ספרותית, כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. תיקון זה אימץ את ההלכה הפסוקה לפיה תוכנה היא נושא לזכויות יוצרים.
• פרוטוקול תקשורת הינו, למעשה, מידע המורכב מסדרה של נתונים-אותות, הנשלחים מיחידות הקצה אל מוקדי הבקרה. אשר על כן, פרוטוקול התקשורת נשוא הבקשה אינו נכלל במונח "תוכנה", מאחר ואינו כולל "קבוצת הוראות" או "פקודות", כפי שכוללת תוכנה.
• עולה לכאורה כי המשיבה אף אינה מעתיקה את התוכנה של המבקשת, שיצרה את האותות האלקטרוניים. ברי, כי אילו הייתה המשיבה מעתיקה את "ג'וק התוכנה" של המבקשת, שיצר את פרוטוקול התקשורת, היתה זו הפרה של זכויות יוצרים.
• מוצרי המשיבה כוללים תוכנה ומעבד שונים לגמרי מאלה שבמוצרי המבקשת. לא התבצעה במקרה דנן כל העתקה של חומרה או תוכנה. כל שעשתה המשיבה בכדי להתאים את המערכת מתוצרתה למוקד המבקשת, היה לבדוק את האות האלקטרוני שנשלח על-ידי ציוד המבקשת, בעזרת מכשור מתאים וזאת על-ידי הפעלה פשוטה ורגילה של הציוד.
• מעיון בחוק המחשבים נראה דווקא כי פרוטוקול תקשורת, לכאורה, קרוב יותר במהותו להגדרת המונח "מידע". לאחר שנקבע כי הפרוטוקול אינו תוכנה, הרי שיש לבדוק האם הפרוטוקול הינו נושא לזכות יוצרים.
• יצירות טכנולוגיות, לרבות פרוטוקול התקשורת נשוא הבקשה, חייבות לעמוד במבחנים שקבעה הפסיקה על-מנת לזכות בהגנת חוק זכות יוצרים. הפרוטוקול נשוא הבקשה אינו דורש השקעה מיוחדת או מחשבה מקורית, שיקנו לו את המקוריות הנדרשת. שיטה זו הינה ידועה, מפורסמת בספרים והינה נחלת הכלל כמו גם האותות המרכיבים אותה.
• תוצאה זו מבטיחה גם מדיניות משפטית ראויה, המבטיחה קיומה של תחרות חופשית הוגנת והמשך התפתחות טכנולוגית וכלכלית של החברה. במידה וינתן צו מניעה במקרים כגון דא, יפתח פתח אותו יוכלו לנצל חברות עתירות ידע, בכדי למנוע תחרות חופשית הוגנת ולבצר מעמד מונופוליסטי.