(פסק-דין, מחוזי נצרת, השופט גדעון גינת): תביעה לצו מניעה קבוע ולפיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים. התובעת טענה כי הנתבעים העתיקו תוכנות ולומדות מחשב פרי פיתוחה, הפיצו ומכרו אותן, או השתמשו בהן כמקדם מכירה למוצרים אחרים. נפסק - אין ספק לגבי קיומה של זכות יוצרים על תוכנת מחשב. הנתבעים לא הביאו ראיות כלשהן לתמיכה בגרסתם לפיה לתובעת אין זכות יוצרים בתוכנות הנידונות וכי מקור התוכנות בחברה מצרית בשם Teamsoft. הדעת נותנת, שהתוכנה של התובעת, הכוללת את השפה העברית, היא המקור ואילו התוכנה המצרית היא העתק זהה של התוכנה של התובעת, לאחר שהוציאו ממנה את השפה העברית, כדי שהיא תימכר בעולם הערבי. התוכנות ("המורה לחשבון", "המורה לאנגלית", מעבד התמלילים "אלמוחרר" ו"סאדר-לוגו") שייכות לתובעת והיא בעלת זכות היוצרים עליהן, למעט התוכנה "הכרת המחשב ומערכת ההפעלה" שהתובעת לא הוכיחה כי היא בעלת הזכויות בה. התובעת טענה כי הצליחה להראות את הדמיון המוחלט בין התוכנות שלה לבין הדיסקטים שהופצו על-ידי הנתבעים. התובעת הגישה ארבע חוות-דעת של מומחים בתחום המחשב והתוכנה, שהתייחסו לדמיון בין הדיסקטים שנתפסו אצל הנתבעים, לבין התוכנות המקוריות של התובעת. לעומתן, הוגשה על-ידי הנתבעים חוות דעת כללית שלא התייחסה לתוכנות נושא הדיון. בנסיבות אלה, יש לקבל את הממצאים אליהם הגיעו מומחי התובעת. התובעת ביקשה כי ביהמ"ש יפסוק לה פיצויים ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, 1924. אין לקבל את טענת התובעת כי יש להתייחס לכל דיסקט מועתק כאל הפרה. מדובר בסדרות של דיסקטים, כאשר כל סדרה מהווה תוכנה אחת. הסדרה "המורה לחשבון" למשל, מורכבת מ-37 דיסקטים, המהווים יצירה אחת ויחידה. הדבר משול לספר אחד המורכב מ-37 פרקים. האם העתקת הספר כולו תהווה 37 הפרות של זכות היוצרים של מחברו? התוצאה אינה מתקבלת על הדעת, שכן הספר הוא יצירה אחת ויחידה. כך גם לגבי תוכנת מחשב, המורכבת ממספר דיסקטים. יש לפסוק פיצויים לפי מספר התוכנות שהועתקו. כל תוכנה או לומדה שפותחה בנפרד על-ידי התובעת, מקנה לה זכות נפרדת, שהפרתה מביאה לחיוב בפיצוי הסטטוטורי. מן הראוי להעמיד את הפיצוי על 15,000 ש"ח לכל הפרה [קובץ פסק-הדין, באדיבות המאגר המשפטי נבו].