רובנו לא עוזבים את הבית מבלי הטלפון הנייד. אנחנו נושאים אותו עימנו לכל מקום. הקשר הכמעט רומנטי הזה עם הטלפון הנייד, עלול לעלות לנו בפרטיותנו. בטלפונים מודרנים מוטמעות טכנולוגיות שונות המאפשרות לזהות את מיקום המכשיר -  GPS, אנטנות סלולר, Wi-Fi (תקשורת אינטרנט אלחוטית) וכתובות IP (פרוטוקול אינטרנט) מתעדים כל תנועה של מכשיר הטלפון. שובל האותות הסלולריים (("Cell Site Location Information” (CSLI) נאגר אצל חברות הסלולר. סינתזה של כל נתוני המיקום הללו יוצרת מעין מפה של חייו של המשתמש. במילים פשוטות – חברות הטלפוניה יודעות היכן המשתמש הסלולרי אכל את ארוחת הבוקר שלו בשבוע שעבר, באיזה חדר כושר הוא מתאמן והאם בילה אמש במקום בילוי מפוקפק. למידע זה ערך רב . הוא מאפשר בין השאר לספק למשתמשים שירות התואם את צרכיהם בכל רגע נתון בהתבסס על מיקומם.

רשויות החוק האמריקאיות עוקבות אחר אותות סלולריים של משתמשים ומנתחות אותם ללא צו בית משפט, בהסתמכן על "דוקטרינת צד ג'" (Third-party doctrine). דוקטרינה זו מתבססת על הלכות של ביהמ"ש העליון משנות ה-70'. הלכות אלה – שעסקו בפרטיות רשומות בנקאיות (US v. Miller) ופרטיות מספרי הטלפונים שחויגו ממכשיר טלפון (Smith v. Maryland) – קבעו כי ליחידים אין ציפייה קנויה לפרטיות לגבי מידע שחלקו עם צד שלישי כגון בנקים וחברות טלפוניה. נוסף על כך, משתמש סלולרי אמריקאי מוותר כיום בחוזה ההתקשרות עם חברת הסלולר על זכויותיו הפרטיות בשובל אותות הסלולר שייצר בעתיד וכך מאפשר לרשויות לגשת למידע זה ללא צו.

עניין Carpenter v. United States הנדון כעת בביהמ"ש העליון בארה"ב, כבר הספיק להכות גלים בתעשיית התקשורת מפני שהוא עשוי לשנות את המצב המשפטי מיסודו. במוקד הדיון - השאלה, האם איסוף שובל אותות סלולריים על ידי הרשויות ללא צו מותר במסגרת התיקון הרביעי לחוקה, המגן מפני חיפוש ותפיסה בלתי סבירים.

העותר, טימות'י קרפנטר, הורשע בשנת 2015 בבית משפט מחוזי במישיגן במספר עבירות פדרליות, ובהן סיוע למעשי שוד מזוין. בית המשפט גזר עליו 116 שנים בכלא פדרלי. בכדי לבסס את הרשעתו, הציגה המדינה כראיה מפה המתארת את תנועותיו ומיקומו המשוער של קרפנטר בהתבסס על שובל האותות הסלולריים שיצר מכשירו בתקופה שבה בוצעו מעשי השוד. המפה כללה את מיקומו לאורך 127 ימים. היא  מיקמה את קרפנטר בקרבת המקומות שנשדדו בעת שנשדדו.

קרפנטר עתר לבית משפט פדרלי לערעורים. הוא טען ששובל עקבותיו הסלולרי הושג שלא כחוק ובניגוד לתיקון הרביעי לחוקה מאחר ונעשה ללא צו בית משפט. ב-2016 דחה בית המשפט לערעורים את טענתו בהתבסס על "דוקטרינת צד ג'".United States v. Carpenter, 819 F. 3d 880 (6th Cir. 2016)

קרפנטר לא נואש. כעת, בגיבויו של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות וחברות מסחריות גדולות כדוגמת אפל, פייסבוק וגוגל, הוא עותר לביהמ"ש העליון בתקווה להפוך את הרשעתו ולשנות את המצב המשפטי המאפשר לממשלה גישה ללא צו לנתוני אותות סלולריים. בחודש יולי השנה הסכים ביהמ"ש העליון לשמוע את העתירה, ובסוף החודש שעבר הושמעו לפניו טיעוני הצדדים. טענתו העיקרית של קרפנטרהיא שאין מנוס מלבצע התאמה להלכות ישנות, ובפרט ל"דוקטרינת צד ג'", כדי שיתאימו לעידן הטכנולוגי. איסוף האותות הסלולריים, טען עורך דינו של קרפנטר, כמוהו כחיבור מכשיר GPS לאדם עצמו לאורך תקופה. חיבור כזה בלא צו בית משפט נאסר כבר ב-2012 בפס"ד US v. Jones של בית המשפט העליון האמריקאי. המדינה כמובן מתנגדת. לטענתה אין בקבלת אותות המיקום הסלולריים הפרה של הפרטיות שכן אין מדובר בחדירה לתוכן המכשיר הנייד אלא רק בקבלת מידע שגרתי אודות מיקומו. בעמדתה מסתמכת המדינה על החוק הפדרלי על תקשורת מאוחסנת (Stored Communications Act) ופס"ד Smith v. Maryland.

השופטים נשמעו חלוקים במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון לפני ימים אחדים. השופטת סוטאמאיור, שמונתה על-ידי הנשיא אובמה בימי כהונתו ונחשבת לשופטת ליברלית, ציינה כי לדעתה מרבית האמריקאים עדיין מעוניינים להימנע מתופעת "האח הגדול" בה המדינה יכולה לנטר את האזרחים בכל מקום בו הם נמצאים לאורך שעות היממה. דעה דומה השמיעה שופטת ליברלית נוספת – אלנה קגן – מי שהיתה פרקליטת המדינה בממשל אובמה ודיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. גם נשיא בית המשפט העליון – השופט רוברטס, הנחשב למינוי שמרני של הנשיא בוש – הביע במהלך הדיון ביקורת מסוימת כלפי עמדת הממשל. אליהם הצטרף גם המינוי הטרי ביותר של טארמפ לבית המשפט העליון – השופט ניל גורסוץ' – שנשמע מצדד בעמדת העותר.

מנגד, השופטים קנדי ואליטו הזדהו עם עמדת הממשל ותהו מדוע אותות מיקום של מנוי סלולרי טעונים הגנת פרטיות הדוקה יותר מאשר רשומות בנקאיות, שלפי הלכת העליון לא זוכים להגנה. לגישתם, אותות מיקום אינם פולשניים יותר לפרטיות האזרח מאשר רשומותיו הבנקאיות. השופט קנדי גם ציין כי לדעתו מנוי סלולרי מודע לאפשרות שנתוני הרשת אודותיו ימצאו בידי חברת התקשורת, ומשכך, הוא נעדר ציפיה סבירה לפרטיות בנתונים אלה.

לפסה"ד בעניין קרפנטר, שיש שצופים שיוכרע לטובת העותר ברוב דחוק, עלולות להיות השלכות רוחב בכל הנוגע לטכנולוגיות IoT (Internet of Things) וטכנולוגיות ענן למיניהן. אין ספק שהשימוש בהן יגדל במידה והמשתמשים ירגישו בטוחים לחבר לענן את הבית, הרכב, המחשב או הטלפון הנייד שלהם מבלי להיות חשופים לניטור על ידי הרשויות. זו הסיבה שהחברות הגדולות בשוק נרתמו לסייע לקרפנטר בעתירתו.

הניו-יורק טיימס כבר הכריז על פס"ד זה, הצפוי להמסר במהלך המחצית הראשונה של 2018, כמועמד מוביל ל"פס"ד החשוב ביותר במושב הנוכחי של ביהמ"ש העליון, ולא בכדי, שכן על השופטים להסדיר את מערכת היחסים בין הטכנולוגיה החדשה לבין החוקה והזכות לפרטיות.