בשנתיים האחרונות חדרה לתודעת בתי המשפט לתביעות קטנות חברה פרטית קטנה בשם ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ. החברה, כפי שעולה משמה, מצהירה כי שמה לעצמה כמטרה להילחם בתופעת הספאם (דואר זבל).

במסגרת פעילותה מציעה החברה, לנמעני הודעות ספאם, סיוע מקיף לצורך הגשת תביעות קטנות מכוח "חוק הספאם" (שמו המקובל של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). החוק מאפשר לנמעני הודעות אלקטרוניות, מסרים מידיים, מסרונים, פקסימיליה ועוד, לזכות בפיצוי של עד 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק, וזאת עבור כל הודעה שנשלחה ללא הסכמת הנמען. ההסכמה צריכה להינתן בכתב ומראש (Opt-in).

הסיוע שמעניקה ספאם אוף ל"לקוחותיה" כולל, בין היתר, את איתור שולח ההודעה המפרה, השלמת פרטים בכתבי טענות תבניתיים שהכינה והגשתם לבית המשפט, וכן עדכון התובע במועד הדיון שייקבע. ההסכם בין התובע לחברה קובע כי ככל שתתקבל התביעה, זכאית האחרונה ל-20% מסכום הפיצוי שייפסק לזכות התובע, או לסך של 100 ₪, הגבוה משניהם.

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בת"א, שלומית בן יצחק, סקרה בהרחבה את פעילות החברה בעניין בוקובזה [ת"ק 26210-04-16]. בהליך זה אוחדו עשרות תביעות קטנות מכוח חוק הספאם, שכולן הוגשו נגד חברת מנקס אונליין טריידינג בע"מ - חברה העוסקת במסחר באופציות בינאריות. חלק מהותי מאותן תביעות שאוחדו הוגש באמצעות ספאם אוף.

השופטת בן יצחק בחנה את טענת החברה הנתבעת (ומנהלה, שנתבע אף הוא) לפיה ספאם אוף הפכה את חוק הספאם ל"קרדום לחפור בו" וכי היא מתעשרת ממנו שלא כדין על חשבון "האזרח הקטן", תוך גביית עמלות גבוהות מניהול אלפי תיקים בשנה. בית המשפט סבר כי ניהול התיק המשפטי על-ידי החברה חוטא למטרתו העיקרית של בית המשפט לתביעות קטנות, המתאפיין בהיותו מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן.

אומנם ספאם אוף עצמה אינה התובעת או בעלת-דין בתביעות המוגשות באמצעותה, אך היא שחקנית חוזרת במספר רב של תביעות, ובכך מתאפשר לה יתרון משמעותי על חשבון הצד שכנגד (הנתבע). אין מדובר ביתרון בלבד בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר", שכן בירור אלפי התיקים המוגשים באמצעות החברה פוגע בזמנם היקר של אזרחים המבקשים את יומם בבית המשפט, באשר החברה יוצרת מצב מלאכותי של ריבוי תביעות המכביד באופן ניכר על המערכת המשפטית.

מלבד שיקולים אלו, טענה נוספת המועלית תדיר נגד ספאם אוף היא כי פעילות החברה מהווה הסגה של מקצוע עריכת הדין, שכן עיסוקה נוגד את סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין. החוק קובע כי רק עורך דין יוכל לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר או לייצג אדם אחר בבתי משפט. מעורבות החברה בהליך התביעה הקטנה מתבטא הן בהכנת כתבי הטענות והן בליווי התובעים בפועל בהליך המשפטי. טענה זו כלפי ספאם אוף טרם הוכרעה בפסיקה, שכן הדיון בה חורג ממסגרתו של הליך תביעה קטנה.

גישת רבים משופטי בתי המשפט לתביעות קטנות, בתביעות ספאם המוגשות על-ידי החברה, היא להפחית את הפיצוי לו יזכה התובע עבור כל הודעה, לעיתים עד לכדי סכום זעום של 50-100 ₪ בלבד. בעניין בוקובזה לעיל, החליטה השופטת בן יצחק שופטים לשלול פיצוי מעשרות התובעים שהגישו את תביעתם באמצעות החברה, בנימוק שתביעות אלה אינן תביעות יעילות שיש לעודדן.

פסיקה זו קיבלה רוח גבית מבית המשפט המחוזי בת"א, כאשר זה החליט לתת רשות ערעור לאחד התובעים שנשללו מהם הפיצויים, אך דחה את הערעור לגופו [רת"ק 31506-05-17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ]. פסק-דין זה של השופטת אביגיל כהן, שניתן בחודש יולי האחרון, חיזק את קביעתו של בית משפט לתביעות קטנות וציין כי תביעות המוגשות באמצעות ספאם אוף אינן מתיישבות עם הרציונל העומד בבסיס הליך התביעה הקטנה. בית המשפט ציין כי הגשת תביעת ספאם באמצעות חברה המתמחה בכך (ונהנית ישירות מתוצאות ההליך) אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, הגם שאין מניעה חוקית לפעול בדרך זו ואף ייתכן שבנסיבות מסוימות תמצא הערכאה הדיונית לנכון כן לפסוק פיצוי לתובע, למרות הגשת תביעתו באמצעות חברה המתמחה בנושא.

נציגי החברה, שפסיקות מסוג זה מעמידות בספק את אפשרות קיומה ופעילותה, טענו בבית המשפט כי החברה משמשת, לעת עתה, כמוצא היחידי של רוב האזרחים אשר אינם בקיאים בזכויותיהם לפי חוק הספאם. הם טענו כי ספאם אוף משרתת נאמנה את תכלית החוק למיגור תופעת הספאם, וזאת באמצעות הגשה מאסיבית של תביעות שמיועדות להביא להרתעה יעילה של הגופים המפרים.

בחודש ספטמבר האחרון שיגרה ספאם אוף הודעה למספר מלקוחותיה, בה היא מודיעה על סיום ההתקשרות בין הצדדים, וזו מתוך הנחה שמעורבות החברה בתביעות שהגישו אותם לקוחות תפגע בתובעים עקב הפסיקות האחרונות בעניינה. נכון לכתיבת שורות אלו, ההודעה לא פורסמה באופן פומבי באתר החברה או בעמוד הפייסבוק שלה, אשר עדיין פעילים.

שאלת טיב פעילותה של ספאם אוף טרם הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. כעת, הוא עשוי להידרש לכך, אם יסכים לתת רשות ערעור בשאלה זו, שכן הוגשה אליו בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין ארד. מיד כשתתקבל ההחלטה, נדווח על כך באתר זה.

עדכון: בתאריך 12.12.2017 הודיעה חברת ספאם אוף על הפסקת פעילותה בעמוד הפייסבוק שלה, בזו הלשון: "במהלך השנתיים האחרונות הייתם שותפים למאבק שקידמנו בספאם הטורדני והלא חוקי. במבחן התוצאה - אנחנו גאים בהישגים שלנו, הצלחנו להגביר את מודעות הציבור לעניין חוק הספאם, ומרבית החברות המסחריות הפסיקו לשלוח הודעות ספאם לא חוקיות. לאורך פעילותינו ראינו ירידה דרמתית בהיקף ההודעות שנשלחות לציבור ועל כך אנו גאים מאוד, ואתם הייתם שותפים לכך. לצערנו בחודשים האחרונים גברה התנגדות גורמים מסויימים במערכת המשפט לשירות שלנו, ובית המשפט לא תמיד אכף את החוק ולמעשה מנע מתובעים שנעזרו בנו לממש את זכויתם. אנחנו מאמינים שבעתיד נזכה כולנו להנות מהפירות של מאמצי ספאם-אוף להנגיש רגולציות שלא עובדות. לאור השינוי בהיקפי הפעילות והמשאבים הרבים הכרוכים בהמשך פעילות זו, אנו נאלצים לסיים את פעילות החברה. אנו מודים לכם שהייתם שותפים למאבק ולתוצאותיו, ועל התמיכה שלכם לאורך כל הדרך".