תחולתה של הזכות להישכח על מקורות מידע שמחוץ לאיחוד האירופי תלויה ועומדת בימים אלה להכרעת בית המשפט האירופי לצדק. המחלוקת בין גוגל לבין רשות הגנת המידע והחירות בצרפת (Google v. CNIL) בשאלת היקף תחולת הזכות, הופנתה לערכאה הגבוהה באירופה מבית המשפט המנהלי בצרפת, לאחר שגוגל עתרה לשנות את דרישת הרגולטור הצרפתי להחיל את הזכות להישכח באופן אוניברסלי.

הזכות להישכח נולדה מפני שהאינטרנט זוכר הכל ולתמיד. לזיכרון אינסופי זה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך למשל על פסיכולוג קנדי שנהג לבקר את בנו בארצות-הברית לעתים תכופות, נאסרה הכניסה למדינה לאחר שקצין ביקורת גבולות חרוץ מצא בחיפוש ברשת מאמר שכתב בשנות ה-60 וממנו עלה כי התנסה בשימוש ב-LSD. במקרה אחר, מורה לא קיבלה את הסמכתה לאחר שהעלתה לפייסבוק תמונה עם כוס בירה בידה.

עיניים זרות

"הזכות להישכח" (The right to be forgotten""), הוכרה לראשונה בפסיקתו של בית המשפט האירופי לצדק ב- 2014 בנושא גוגל נ' גונזלס. הזכות מחייבת כל ספק שירותי חיפוש להסיר קישורים לדפים שהמידע בהם לא מדויק או לא רלבנטי יותר לנוכח הזמן שחלף. בתקנות האירופאיות החדשות בנושא פרטיות, ה-GDPR, הזכות אף הורחבה לכלול כל מקור מידע אינטרנטי, והחילה חובת מחיקה של נתונים אישיים כאשר הם אינם נחוצים עוד ביחס למטרות שעבורן נאספו ועובדו.

ביולי האחרון, ביהמ"ש האירופאי לצדק נדרש להחליט האם "הזכות להישכח" צריכה לחול מחוץ לגבולות אירופה. ההחלטה מהווה שלב סופי במאבק משפטי ארוך בין גוגל לבין רשויות הגנת הפרטיות של צרפת:

לטענת צרפת, הזכות תהיה בעלת ערך רק אם תיושם באופן אוניברסלי, אחרת שרידי עברם של האירופאים יהיו חשופים לעיניים זרות. יתרה מכך, כל סקרן באירופה  יוכל בקלות לזייף את כתובת ה- IP שלו לכתובת שאינה אירופאית, וכך להיחשף למידע שאמור היה להיחבא מעיניו.

מנגד, לטענתה של גוגל, הרחבת גבולות הזכות להישכח תאפשר לכפות באופן אוניברסלי הגבלות נוקשות על חופש הביטוי. גוגל סבורה שכל מדינה צריכה לאזן בעצמה בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות בדרך שבה בחרה, ולא בדרך שאחרת הכתיבה.

עבריינים ופוליטיקאים

ל"זכות להישכח", כפי שהיא מוגדרת כיום, יש חסרונות. ראשית, הרעיון שבבסיסה אומנם התקבל באירופה, אך בארה"ב ביקרו אותו בטיעוני צנזורה לפיהם עבריינים ופוליטיקאים יוכלו למחוק רישומים שליליים שפורסמו, ובכך לפגוע בזכות הציבור לדעת. ספק אם יש ממש בטיעון זה לנוכח העובדה שהזכות מאפשרת הסרת תוצאות שאינן רלבנטיות או נחוצות בלבד. בנוסף, "הזכות להישכח" נותנת בידי גוגל כוח עצום לקבוע מה ייזכר ומה ייעלם. כוח כזה שמפעיל גורם פרטי עלול להוות סכנה, ומעלה תהיה בדבר התפקיד שממלאים אינטרסים מסחריים בהגנה על הפרטיות, תוך שגוגל יכולה להתנהל באופן נעדר שקיפות כמעט לחלוטין: היא אינה מחויבת לחשוף את הבקשות שקיבלה (עצם חשיפתן מנוגד כמדומה לרציונל של הזכות), ואת שיקוליה אם להסיר או לא.

כדי להתמודד עם בעייתיות זו, דו"ח השקיפות של גוגל הנוגע ל"זכות להישכח" שפורסם לראשונה ב-2014, מציין שלכל בקשת הסרה שלא התקבלה, גוגל מצרפת הסבר קצר. יתרה מכך, בדו"ח חשפה גוגל מהם הגורמים המהותיים שבדרך כלל משפיעים על החלטתה. אלה כוללים קיומה של אפשרות לפתרון חלופי, בעיה טכנית בהסרת תוצאה ועניין משמעותי לציבור בפרסום כלשהו.

לצד חסרונות "הזכות להישכח", הרציונל בבסיסה דומה בעיננו כמוצדק. בעידן שבו האינטרנט הוא אמצעי התקשורת המשפיע ביותר, מנועי החיפוש עלולים לגרום נזק ממשי לחייו, לעבודתו ולפרטיותו של אדם כשהם מציפים מידע ששוב אינו רלבנטי לנסיבות חייו הנוכחיות. "הזכות להישכח" נותנת מענה לצורך הבסיסי של אדם לשלוט בהתפתחות חייו באופן חופשי, בלי להיות נרדף בידי טעויות העבר. 

הזכות להישכח – גם בישראל?

"הזכות להישכח" אינה מוכרת במפורש ככזו בדין הישראלי. עם זאת, סעיף 14(א) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "אדם שעיין במידע שעליו ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו". זוהי זכות מוגבלת. אין בחוק הישראלי זכות הסרה המאפשרת להגיע לתוצאה דומה לזו שמאפשרת "הזכות להישכח", במקום שהפרסום הוא אמת לאמיתה אך אינו רלבנטי עוד.

כדי לתקן זאת, הגיש ח"כ עופר שלח ("יש עתיד") ב-2016 הצעת חוק שלפיה ביהמ"ש יוסמך להורות לאתר אינטרנט להסיר תכנים הפוגעים בפרטיותו של אדם, ולהורות לספקיות האינטרנט להסיר או לחסום קישורים במידה ומנוע החיפוש לא הסירם. בפברואר האחרון הגישה ח"כ מירב בן ארי ("כולנו") הצעה נוספת המבקשת לאפשר לאדם הרואה עצמו נפגע מפרסום מידע אישי באינטרנט, לפנות לספק שירותי החיפוש שבאמצעותו אותר המידע בבקשה להסירו. במידה והפנייה אינה נענית, קובעת ההצעה מנגנון פנייה לביהמ"ש.

עד שתוסדר "הזכות להישכח" בחוק בארץ, כדאי שנהיה זהירים בפרסום מידע אודותינו ונזכור שהכול שמור בנבכי הרשת, מחכה לסקרן שיתקל בו.