השאלה המשפטית שתכריע בגורלם של הפטנטים היא אם מחשב רב-תכליתי, כדוגמת שרת אינטרנט או מחשב אישי, מהווה "מכונה מסוימת". שתי החלטות שנתקבלו לאחרונה על-ידי ערכאת הערעור של משרד הפטנטים האמריקאי (Ex parte Langemyr ו- Ex parte Wasynczuk) קובעות באופן חד-משמעי שמחשב רב-תכליתי אינו מקיים את הדרישה. המצאות שתכליתן תהליכים בתכנות אינן ברות הגנה אפוא כל עוד הן תלויות במחשב כזה (פרופ' ג'ון פ. דאפי מדווח על כך במאמרו The Death of Google Patents?)
להחלטה יש משמעויות מרחיקות-לכת על חברות תוכנה המבקשות להגן על קניינן הרוחני באמצעות פטנטים. על-מנת להבין לעומק את המציאות החדשה בארצות-הברית נבחן את השלכות העמדה על הפטנטים של גוגל, המגנים על דירוג דפי הרשת (PageRank). זוהי אחת הטכנולוגיות החשובות בתחום התוכנה המוגנות על-ידי פטנטים, והיא מניבה לגוגל רווח שנתי אדיר.
השיטה לדירוג דפי הרשת פותחה על-ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, כשעוד עבדו באוניברסיטת סטנפורד. מסיבה זו סטנפורד היא בעלת הפטנט בעוד שגוגל היא בעלת רישיון בלעדי לנצלו. לפי פרופ' דאפי, המסמכים המדורגים עצמם אינם עומדים בדרישת "החומר" החדשה, בשל היותם דפי רשת וירטואלים. אבל אפילו היו נחשבים ל"חומר", תהליך הדירוג שבבסיס התוכנה אינו מניב שינוי פיזי של החומר. בסופו של דבר, בטכנולוגיית דירוג דפי הרשת מייצרת גוגל מערך נתונים לא מוחשי לגבי צבר מסמכים לא מוחשי. לפיכך, על-פי מדיניותו החדשה של משרד הפטנטים האמריקאי הטכנולוגיה לכאורה אינה כשירת-פטנט.
אם לא די בכך הרי שהפטנטים של גוגל המגנים על טכנולוגיית דירוג דפי הרשת מבהירים שהטכנולוגיה מיועדת ליישום במחשב, ואילו מחשב, כזכור, לא ייחשב ל"מכונה מסוימת" שהפעלתה באמצעות תוכנה היא תנאי לכשירות הפטנט.
רקוויאם לפטנט
סדרת ההחלטות של משרד הפטנטים האמריקאי יכולה להוות בסיס לביטול מספר עצום של פטנטים בתחום התוכנה כולל פטנטים נוספים של גוגל, יבמ, מיקרוסופט, ועוד חברות רבות. החלטות אלה הן בבחינת רוח גבית למי שסבורים שזכויות הקניין הרוחני הרחיקו לכת בהגנה שהן מספקות ליוצרים. בפרט, ביקורת כזו נמתחת על ההגנה באמצעות פטנטים על שיטות לעשיית עסקים ותוכנה. חברות הטכנולוגיה מצדן, יפתחו קרוב לוודאי במאמץ מרוכז לתיקון חוק הפטנטים בקונגרס האמריקאי. וזאת לזכור: פטנטים על תוכנה כמו אלה של גוגל הטיבו מאוד עם הכלכלה האמריקאית. החלטות משרד הפטנטים האמריקאי גורמות לחוסר וודאות עסקי בדבר יכולת ההגנה על טכנולוגיות בתחומי החיפוש המכוון, מודלים ממוחשבים, ביואינפורמטיקה, ואמצאות טכנולוגיות הקשורות לתוכנה וטכונולוגיות מידע בכלל. בכל אלה הושקעו מאמצים רבים וסכומי עתק. חברות המידע לא יוותרו עליהם בקלות.
בישראל ובאירופה לא ניתן לקבל הגנה על תוכנה כפי שניתן היה לקבל בארצות-הברית. הלובי החזק של חברות התוכנה הגדולות באירופה, שניסה לאפשר הגנה פטנטית על תוכנות, ניגף בעבר. ברור שכעת ספג מכה קשה בעקבות ההחלטות האחרונות של משרד הפטנטים האמריקאי.
גבולות ההגנה בזכויות יוצרים
בכל העולם מוגנות תוכנות מחשב באמצעות דיני זכויות יוצרים. אלה רואים בתוכנת מחשב יצירה ספרותית, מפני שהיא נכתבת בקוד מקור. ההגנה בדיני זכויות יוצרים אינה חלה על רעיונות, שיטות ותהליכים. דיני הפטנטים לעומתם מגינים על שיטות ותהליכים. לכן, גם אם יכולה חברה להוכיח – בתום הליך ממושך ויקר – העתקת תוכנה מסוימת, ההגנה שהדין יתן לה בלא פטנט לא תחול על השיטה והרעיון שבבסיס התוכנה. מתנגדי הפטנטים בעולם התוכנה יסברו שזו מעלה: שוו בנפשכם, הם אומרים, עולם שבו פטנט מגן על שיטה לגליונות אלקטרוניים! בעולם כזה, יש תוכנה אחת של יצרן אחד, והוא יכול ברצונו לתת רשיונות להשתמש בפטנט וברצונו לסרב. תעשיית התוכנה שגשגה גם בלא הגנה כזו.
ועם זאת, גם בדיני זכויות יוצרים חסרונות מבחינתם של חסידי ההגנה הרופפת על טכנולוגיות: לדוגמה, משך חיי הזכות ארוך לאין שיעור ממשך ההגנה על פטנט – 70 שנה ממות היוצר, לעומת ההגנה על פטנט שפגה עשרים שנה מיום הגשתו. טכנולוגיות התוכנה הן ברות חלוף. משך חיי התוכנה קצר. הטכנולוגיה מתעדכנת ומתיישנת במהירות הבזק. בפיתוח תוכנה יכול שיושקעו סכומי עתק, כך שהרווח שהיא מניבה חייב להיות כמעט מיידי. בהתחשב במאפינים אלה ובהתפתחויות האחרונות שסקרנו, נראה שהעולם המערבי יידרש לסוגיית ההגנה הקניינית היעילה על תוכנות וטכנולוגיות מידע ככלל, במסגרת האמנות הבינלאומיות המגנות על קניין רוחני.