בעולם התוכנה והרשת, דיני זכויות יוצרים חיים צד בצד עם דיני חוזים והגנות טכנולוגיות. לצד האיסור להעתיק, לפרסם, לבצע בפומבי, לשדר, להעמיד לרשות הציבור וכיו"ב זכויות שבחוק, יוצרים מפתחי אתרים ותוכנות מחשב, מו"לים ואף חברות מוסיקה, איסורים חוזיים וטכניים. מה היחס בינם להגנת זכויות יוצרים?

השאלה מאתגרת במיוחד כשמדובר בתנאי שימוש באתרי אינטרנט. התנאים הללו יקבעו לרוב שהשימוש באתר כפוף אליהם. תוקפם המחייב אינו מובן מאליו. ענק מכירות הכרטיסים העולמי, TicketMaster, ספג לפני שנים החלטה כואבת שקבעה כי עצם הצבתם של תנאי שימוש באתרו, עדין אינו יוצר חוזה מחייב עם משתמשי האתר. לאחרונה ניתנה בעניין אחר החלטה שהיא בגדר 'חוויה מתקנת' עבורו. לא רק שהיא מעידה מה יהפוך תנאים למחייבים, אלא שהיא עוסקת ביחס בין התנאים החוזיים לבין זכויות היוצרים שבחוק.

טיקטמאסטר מציעה כרטיסים למופעים באמצעות ticketmaster.com. תנאי השימוש באתר קובעים בין השאר שהשימוש בו מותר לצרכים אישיים בלבד. הם אוסרים שימוש מסחרי באתר ושימוש בכלים אוטומטיים לסריקת ורכישת כרטיסים. חברת RMG פתחה תוכנה הסורקת את האתר ומבצעת רכישות אוטומטיות. טיקטמאסטר תבעה אותה בבית משפט – וזכתה.

בית משפט מחוזי בקליפורניה קבע שעותקים של עמודי אינטרנט בזיכרון המחשב של הנתבעת הם 'עותק' כמשמעו בחוק זכויות יוצרים. הוא מצא ש- RMG, הנתבעת, הפרה את זכויות היוצרים של טיקטמאסטר בכך שהשתמשה באתר בניגוד לתנאיו. אלה, צריך לומר, מוצבים ב- ticketmaster.com באופן בולט במיוחד ומשתמשי האתר נדרשים לאשרם בעת הרשמה ורכישת כרטיסים. לחובתה של RMG נזקפה העובדה שפתחה כלי אוטומטי הפועל בניגוד לתנאים. בין השאר הוא מאפשר לפעול תחת הסוואה, כדי שפעולתו לא תחסם. בכך, נפסק, הפרה הנתבעת את התנאים האוסרים התערבות בפעילות האתר.

בית המשפט דחה את טענת RMG שעותקי הדפים בזכרון המחשב שלה מהווים 'שימוש הוגן' מותר ביצירה. כשהנתבע מבקר באתר כדי לעסוק בפעילות המנוגדת לתנאי השימוש, כדי לקדם את מטרותיו המסחריות ויש לפעילותו השפעה מהותית על עסקי התובע – טענתו לשימוש הוגן לא תצלח. בד בבד נמצא ש- RMG לא רק הפרה זכויות יוצרים במישרין, אלא תרמה להפרת זכויות היוצרים שביצעו משתמשי התוכנה שפיתחה: תכנון ושיווק תוכנה שמטרתה להתיר גישה לא מורשית לזכויות יוצרים ובכך להפר אותם, די בה כדי ליצור חבות תורמת להפרה. ועוד – הכלי שפיתחה הנתבעת עקף את ההגנות הטכנולוגיות שהציבה טיקטמאסטר כדי לשמור על אתרה, ובכך הפר דינים אמריקאיים ייחודיים (שאין להם מקבילה בישראל).

יותר ויותר משמשים חוזים להסדרת השימוש ביצירות דיגיטליות, כדוגמת אתרים או ספרים אלקטרוניים. הבעיה היא שאין בחוזים איזונים המתקיימים בדיני זכויות יוצרים. אלה נועדו לאזן בין עניינו של היוצר, המבקש להגן על פרי עמלו, לעניינו של הציבור המבקש ליהנות מעמל זה ולהשתמש בו כנדבך בבניין הידע האנושי. ככל שערכאות משפט יוסיפו לקבוע שהפרת תנאי שימוש כשלעצמה מהווה הפרת זכויות יוצרים, האיזונים הגלומים בדינים הוותיקים יוסיפו להתערער.