השנה תתחולל בישראל המהפכה המשמעותית ביותר בניהול בתי משפט מאז ומעולם: בית המשפט האלקטרוני יוולד. אם הכל יתרחש כמתוכנן, במחצית יולי 2005 יגיע פרויקט במ"ה - "בית המשפט הדור הבא" - של הנהלת בתי המשפט לשלב הפיילוט. שלושה בתי משפט (המחוזי בירושלים ובתי משפט השלום בירושלים ובראשון לציון) יאפשרו לפתוח ולהגיש באמצעות האינטרנט כל הליך, אזרחי כפלילי, ולנהל תיק אלקטרוני לכל תובענה, אישום וקובלנה. שלושה חודשים אחר-כך, באוקטובר, אמורים כל בתי המשפט בארץ להציע את היכולות הללו.
מעטים ערים לכך, שכבר כעת פועל בישראל בית דין אלקטרוני, אמנם פרטי, המפיק כאלף פסקי בוררות מדי חודש. ככל שאנו יודעים, הוא נחשף כאן לראשונה. מדובר במערכת מקוונת המשמשת את חברות הביטוח לניהול תביעות שיבוב בתחום הרכב. 15 חברות ביטוח - כולן למעט הכשרת היישוב - נוטלות חלק בפעילות זו. חברות ליסינג כמו גם חברת הביטוח של המדינה, ענבל, הן מצטרפות חדשות. החברות אינן מגיעות עוד לבתי המשפט האזרחיים בסכסוכים שבינן לבין עצמן. המסגרת המשפטית, מותווית בהסכם בוררות, קיבלה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים והמפקח על הביטוח. הסכום המצרפי של פסקי הבורר שניתנו בשנה האחרונה עולה, קרוב לוודאי, על מיליארד וחצי שקליםהתביעות שניהלה המערכת בשנה האחרונה מסתכם בכ- 200 מיליון שקלים. בסה"כ נפתחו באמצעותה 16,000 תיקים מתחילת פעילותה. המערכת מציעה גם ערכאת ערעור פנימית ומפרסמת פסקי בורר בעלי עניין לכל מנויה. "אפשר אחרת", אומר עו"ד יהודה טוניק, לשעבר יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שיזם את הפרויקט ועומד בראש החברה המפעילה. "אפשר לנהל הליך משפטי בעלות נמוכה פי עשרה מניהולו במסגרת בית משפט".
בנועם - המרכז הישראלי לבוררות ויישוב סכסוכים בע"מ היא המסגרת הפורמלית שבמסגרתה פועל בית הדין הפרטי של חברות הביטוח. בית הדין המקוון שלה מתפקד כבר שנתיים. הליך הבוררות כולו - מהגשת התביעה דרך ניהול מגעים לפשרה, מתן פסק הבורר ותשלומו - מתנהל באמצעות האינטרנט. חריג אחד: בכחמישה אחוזים מהתיקים נדרשים עדים להתייצב והצדדים מטריחים עצמם למשרדיהם של אחד מכ- 30 הבוררים, כולם עורכי דין הבקיאים בתחומי הדיון. בכל שאר התיקים העדויות המצורפות לכתבי התביעה וההגנה מאפשרות לבורר להכריע במקוון.
המערכת המקוונת מאפשרת למנוייה שליטה מלאה בהליך אחד ובכלל ההליכים שהם מנהלים באמצעות דפדפן אינטרנט סטנדרטי וממשק ניהול בהיר. משמדובר בחברות ביטוח, לכל אחת מהן מאות רבות ואלפי תביעות בכל רגע נתון. מסכי המערכת מאפשרים להיוודע את מצבה של כל תובענה ומה נפסק בה ולקבל דו"חות סטטיסטיים ודיווחי מעקב שונים. בפרט, המערכת מאפשרת לכל חברה להיוודע את מצבה הכספי - מה וכמה הרוויחה והפסידה, מה סכום האגרות ששלמה וכיו"ב. אכן, כל הגשת תביעה כרוכה גם בתשלום אגרה. סכום האגרה, לא יותר מאלף שקלים, אחיד ואינו תלוי בסכום התביעה. מתוך הסך הזה מכוסים הוצאות התפעול של המערכת, וגם תשלומים לבוררים ולמרכז הסליקה של איגוד חברות הביטוח המשמש להעברת החיובים והזיכויים בין החברות. באגרה יישא לבסוף המפסיד בתביעה. חולקה האחריות בין הצדדים, תחולק גם האגרה בהתאם.
כבכל הליך, תביעה נפתחת בהגשת כתב תביעה. לשם כך משמש טופס מוכן במערכת. זהו יתרונה כמערכת מתמחה, שעוסקת בסוג אחד של תובענות, על פני במ"ה, האמורה לעסוק בכל סוגי ההליכים האפשריים. בטופס שדות משתנים ובהם שם הנתבע ותאור העובדות המהוות את עילת התביעה. המערכת יודעת להחליף מידע עם מחשבי חברות הביטוח המנויות. באופן זה יודעות מערכות המחשב של המנויים למלא ולהגיש תביעה בלחיצת כפתור. באותה לחיצה הן תצרפנה לתביעה גם את נספחיה, כדוגמת דו"חות שמאי וצלומי נזק.
עם הגשת התביעה מתבצעת בדיקה כדי לוודא שהתובעת, חברה פלונית, לא נתבעה כבר באותו ענין עצמו על ידי הנתבעת, חברה פלמונית. במה דברים אמורים? תביעות שיבוב בתחום הרכב עוסקות בתשלומים שחייבות חברות הביטוח אחת לרעותה לאחר שפרעו למבוטחיהן את סכומי הנזק שספגה מכוניתם בעת התנגשות. בעת מחלוקת, יכול שחברה אחת תזדרז להגיש תביעה נגד רעותה. עורכי דין ב'נועם' - "כאן הנהלת בית המשפט" אומר עו"ד טוניק ומצביע על משרדו - מוודאים שכל החומר הדרוש לתביעה צורף לה ומתאימים את התיק לבורר המתאימים. לצדדים יש זכות וטו על זהות הבורר.
הוגשה תביעה במערכת - תקבל הנתבעת חיווי שנפתח כנגדה תיק. המערכת קוצבת זמן להגשת כתב הגנה. תקנון הבוררות המפורט השולט על ניהול ההליך, מאפשר להגיש תביעה שכנגד. המערכת תחסום ביצוע של פעולה שחלף מועדה, אלא אם כן הבורר קצב אורכה לבצעה. מפעילי המערכת מבטיחים שבתוך חודש מכתב בית-הדין האחרון יינתן פסק-בורר. גם בקשות לאורכה אפשר להגיש במקוון. וגם משא ומתן לפשרה אפשר לנהל כך, באמצעות "כתבי סילוק" המאפשרים לצדדים 'לסגור' דברים במישרין ביניהם. עו"ד טוניק מעיד שהקשר הישיר בין הצדדים, שלא בתיווכם של עורכי דין, מביא לגיבושן של פשרות רבות מבעבר. 40% מהתיקים נסגרים כך. 'כתב סילוק' שהוצע על ידי צד אחד, ידווח אוטומטית לצד שכנגד. ניתנה עליו הסכמת השני, תועבר ההסכמה מאליה למתן פסק בורר. בתוך יומיים יועבר הפסק למסלקה של איגוד חברות הביטוח. אחת לחודש יבוצע זיכוי או חיוב כללי של החברה. נחסך הצורך בתשלומים באמצעות שיקים ובמעקב סבוך אחר התנועות הכספיות. למותר לציין שאין צורך גם בהוצאה לפועל במסגרת זו.
טוניק יזם את הקמת המערכת לאחר שלמד, בעקבות ייצוג משפטי בעניין שעסק בשוק הביטוח, על 'כאב הראש' הכרוך בניהולן של תביעות שיבוב בערכאות שיפוטיות: הקושי לקבל סעד מהיר מבתי משפט והעלות הגבוהה של ניהול תובענה לעומת סכומה. הוא השקיע בפיתוח המערכת סכום שהוא אומד בכ- 300 אלף דולרים, בנוסף לשעות עבודה של אנשי משרדו. את חברות הביטוח רתם למיזם לאחר שהציג בפניהן מערכת עובדת. בתחילה, האפשרות שהחברות יחתמו כולן על הסכם בוררות אחד התקבלה בספקנות. כעת, כאמור, (כמעט) כולן צד לכך.
כאמור, המערכת מאפשרת גם לערער על החלטות בורר. זכות הערעור, המסורה לכל צד, מסייעת להפחית את החשש מניהול הבוררות. חוק הבוררות אינו מאפשר ערעור אלא רק ביטול פסק בורר. והביטול יושג לעתים נדירות בלבד. כפועל יוצא מכך, טעויות שנפלו בפסק בורר, יכול שיוותרו בלא סעד. הסכם הבוררות המקים ערכאת ערעור פותר בעיה זו. 'בנועם' מעידה ששיעור הערעורים יורד בהתמדה. בתחילה הוא עמד על שני אחוזים מכלל פסקי הדין. כיום, לאחר שהתגבש גוף פסיקה המשמש להנחיית הצדדים, מסתכם שיעורם באחד לכל מאתיים פסקי בורר בקירוב. בסה"כ נוהלו מאות ערעורים בלבד. והם נוהלו בפני מותב של שלושה, שבראשו יעמוד בדרך כלל שופט בדימוס.
האם יש לקח כללי שאפשר לגזור מהפעלת מערכת התביעות של 'בנועם' ל"בית המשפט - הדור הבא" של הנהלת בתי המשפט? ספק. הנהלת בתי המשפט מרחיקה לכת בשאיפותיה הרבה יותר. כבר הערנו במקום אחר במאמר זה שניהול תובענות בתחום מצומצם ומוגדר פשוט בהרבה מניהול מספר בלתי מוגבל של כל ההליכים האפשריים. הוסף לכך את העובדה שמספר מנויי המערכת של 'בנועם' אינו אין-סופי ושמדובר בחברות מוטות טכנולוגיה ובעלות אמצעים - וההבדל מחריף. עם זאת, ייתכן שדווקא בהבדל הזה טמון לקח. התאבון הצנוע של 'בנועם' סייע ליצירת פרויקט מוצלח. האם המערכת השאפתנית של "בית המשפט - הדור הבא" לא תבקש לנגוס בבת אחת יותר מדי? ימים יגידו.