ינואר 2004 נפתח בהכרזתו הנמהרת (או הנבואית) של ביל גייטס, נשיא מייקרוסופט, כי בתוך שנתיים יהיה דואר זבל נחלת העבר. זמן מה לפני כן חידש ד"ר מיכאל בירנהק מהמרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, חידוש לשוני שנון: דואר זבל ייקרא בעברית דואז. בשלהי השנה נראה בעליל שהכינוי החביב ממעיט בנזקיה של התופעה. ספאם, קבע ביולי ארגון התקשורת הבינלאומי (ITU) של האו"ם, מסב לכלכלה העולמית הפסדים של כ-25 מיליארד דולר בשנה. המחקר מעריך כי ההפסדים הנגרמים מאובדן תפוקה, עשויים להגיע לסכומים גבוהים פי ארבעה. עוד חשף, כי כ-10% אחוזים מהנמענים נופלים קורבן לתרמיות מקוונות (Phishing), שבמסגרתן נשלחות למשתמשים הודעות דואר מזויפות, שלכאורה נשלחו מחברות אשראי או בנקים, ובהן הם מתבקשים לאשר את פרטי החשבון או הכרטיס שלהם. מידע זה משמש את הנוכלים כאמצעי לגניבה מחשבונותיהם של המגיבים. התופעה הולכת ומתפשטת גם בקרב טלפונים סלולריים, כשביפן למשל, תשע מתוך 10 הודעות זבל, נשלחות כ-SMS לטלפונים סלולריים. מרבית הספאם, שעל פי ה-ITU מונה היום כ-85% מכלל הודעות הדואר האלקטרוני, מופץ על ידי כמה מאות זבלנים ברחבי תבל. ידן של הרשויות קצרה מלהושיע.

אכן, דואר זבל החל את 2004 כמטרד והתברר במהלכה כפשע-מחשב. מחקר של חברת Clearswift שפורסם במחצית השנה גילה כי הוא מכוון בחלקו על-ידי ארגוני פשיעה ברחבי העולם הנמשכים לרווח הגבוה מול העלות האפסית הכרוכים בו: המחקר הצביע על עליה דרמטית בהיקפי הודעות דואר זבל המכילות הונאות כלכליות ומוצרי תרופות מזוייפים, עד לכ - 69% מכלל הודעות הזבל. ומהו ה"רווח הגבוה" הכרוך בדואר זבל? בנובמבר דן חבר מושבעים בוירג'יניה את ג'רמי ג'יינס, אחד מהזבלנים הפעילים בעולם, לתשע שנות מאסר. ג'ינס נהג לשלוח לפחות 10 מיליון הודעות דואר אלקטרוני ביום. התובעים טענו כי הכנסותיו הגיעו לכ-750,000 דולרים בחודש וכי אחת לכל 30,000 הודעות דואר אלקטרוני ששלח, נענו. התביעה הונו נאמד בכ-24 מיליון דולרים.

דואר זבל נקשר ב- 2004 קשר הדוק לווירוסי מחשב. בנסיון להתגבר על מסננים וטכנולוגיות מונעות דואז, מרבית הספאם ברחבי תבל משוגר ממחשבים בבתיהם של גולשים תמימים, שהודבקו ב'בוט-נטים' - תוכנות מחשב הסרות לפקודתו של מפעיל מרוחק ומשגרתו לפקודתו דואר אלקטרוני בלתי רצוי לעשרות ומאות מליוני מחשבים. השליטה על מחשבים נגועים הפכה לסחורה הנמכרת ברשת. הנה כי כן, לראשונה כתיבת וירוסים - או, אם לדייק, 'תוכנות פוגעניות' (malwares) - הפכה לעיסוק משתלם ולא רק ראיה

ב- 1 בינואר נכנס לתוקפו ה- Can-Spam Act האמריקאי. החוק הפדראלי הזה מציב משוכה נוקשה בפני מי שמשגרים דואר זבל. חוץ מלאסור כליל משלוח כזה, עשה כמעט הכל כדי להגבילו. ארצות-הברית מלווה את החקיקה באכיפה נוקשה, הן ברמה הפדראלית והן ברמה המדיניתית. התוצאה? שיעור ההודעות הלא רצויות עלה במהלך השנה והגיע לכשלוש מתוך כל ארבע הודעות דואר. שישה אחוזים מבניהם מצייתים לכללי ה- Can-Spam Act. משכך, נהיה דואר זבל מוקד למאמצים רגולטורים וטכנולוגים. משיתוף פעולה בין-מדינתי ובינלאומי ועד למאבקים על תקנים לסינון ספאם וצימצומו - דואר זבל החליף את שמות-המתחם כנושא המשפטי החם באינטרנט השנה.

זו היתה השנה שבה גילתה גם ישראל, כדרכה באיחור, שדואר זבל הוא בעיה. בעיה אמיתית, ולא סתם מטרד. ב- 13 ביולי הגישה 012 קווי זהב הגישה לבית משפט השלום בכפר-סבא תביעה תקדימית נגד מי ששיגר דואר זבל באמצעות שרתיה (ת.א. 5026/04 012 קווי זהב בע"מ נ' אמיר גנס). זו פעם ראשונה ש- ISP ישראלי מגיש תביעה כזו. בכתב התביעה נטען כי גנס גרם לחברה נזק בסכום העולה על 250,000 ש"ח כאשר שיגר באמצעותה למעלה מחצי מיליון הודעות 'דואר זבל'. אלה גרמו להכנסת שרתי החברה ל'רשימות שחורות' ולחסימתם ממשלוח דואל. 012 טוענת כלפי גנס שהפר את חוזה ההתקשרות איתה, ביצע עוולות לפי חוק המחשבים וחוק התקשורת, הוציא נגדה לשון הרע, פגע במוניטין שלה, השתמש בלא הרשאה בקניינה והתעשר שלא כדין על חשבונה. לצד התביעה הכספית התבקש בית המשפט להוציא צווי מניעה קבועים שיאסרו על גנס להתחבר לשירותי החברה, בעצמו או על-ידי אחרים, ולשגר, לאחסן או לנתב באמצעותה דברי דואר אלקטרוניים. בדצמבר הוגשה נגד גנס, החברה שבבעלותו לקוחותיו, תביעה נוספת. התובע הפעם הוא משתמש מחשב, בועז שגב, שנקעה נפשו מהספאם שהוא מקבל.

ביחד עם אלה גיבש משרד התקשורת הצעת חוק נגד דואר זבל ופירסם אותה במאי. את ההצעה סקרנו בהרחבה במדור זה ("משפט באינטרנט", 10 ביוני 2004). היא אוסרת על משלוח דואר אלקטרוני מסחרי לאדם פרטי אלא אם כן ביקש במפורש לקבלו ומרחיבה את תחולת האיסור גם להודעות SMS, טלפוניה אוטומטית ופקסימיליה. ההצעה נתקלה בחילוקי דיעות בין משרד התקשורת למשרד המשפטים, שמנעו עד כה את קידומה. זה האחרון מבקש למנוע פיצוי בלא הוכחת נזק מן הטעם שאין הוא הולם את דיני הנזיקין המסורתיים... ב- 8 בדצמבר אושרו בקריאה טרומית בכנסת הצעות חוק של חה"כ רומן ברונפמן ורשף חן הקוראות להקים מאגר מידע ממוחשב אשר כל אזרח יוכל להירשם בו תוך ציון סוג הפרסום אותו הוא מבקש למנוע. אם יוטרד אדם הנמצא ברשימה זו תיחשב פעולה זו לעבירה. רשם העמותות אישר את רישומה של עמותה חדשה - האיגוד הישראלי למאבק בדואר-זבל - המיישם עיקרון זה עוד בטרם עוגן בחוק: האיגוד השיק בנובמבר אתר אינטרנט שבו נרשמים מי שמבקשים להימנע מקבלת ספאם. המטרה: לאחד מאות ואלפי נפגעים לתביעה אפקטיבית נגד ספאמר שיתעלם מדרישותיהם.

טלפוניית אינטרנט

2004 היא שנה של מהפך רגולטורי, לא פחות, בתחום שישפיע על חיי כל אחד ואחד מאיתנו - טלפונית אינטרנט (בשמה המקצועי, Voice over IP - "קול על גבי פרוטוקול אינטרנט"). VoIP הוא השינוי המשמעותי ביותר בתולדות התקשורת המודרנית מאז המצאת הטלפוניה. לא, לא אנו אומרים זאת. כך אמר יושב-ראש נציבות התקשורת הפדראלית בארצות-הברית, מייקל פאואל. בנובמבר קבעה איפוא הנציבות שטלפוניית אינטרנט היא יישום רשת (ולכן לא כפופה להסדרה מדינתית). התוצאה - חסימה של נסיונותיהן של מדינות בארצות-הברית ובראשן מיניסוטה להסדיר את עולם ה- VoIP, בעיקר כדי לגבות ממנו מסים. זהו אינו ריב סמכויות שגרתי בין רשויות. על הפרק - עיכוב החדשנות או עידודה.

בישראל החרה החזיק משרד התקשורת אחר ההתפתחויות ברחבי תבל. בנסיון לגבש מדיניות במהירות, כשהפרטתה של בזק נושכת בעקביו (שמא יאמרו הרוכשים שלא ידעו מה צפוי להם בטרם קנו את החברה) הכריז המשרד ב- 30 בנובמבר - ממש עם פרישתו של המנכ"ל אורי אולניק - על מדיניותו בנושא שירותים מסחריים להולכת קול על תשתית פס רחב (Voice Over Broadband). המשרד מתיר שירותים אלה. משמעות הדבר היא, לדוגמה, שרשתות הנתונים רחבות-הפס של בזק (ADSL) ישמשו ספקים חדשים בענף הטלפוניה כדי להציע שירותים המתחרים באלה של בזק. כך גם רשת הכבלים. המשרד קובע במדיניותו כי שירותים אלה הם אכן שירותי טלפוניה וכי המבקשים להציעם באופן מסחרי יידרשו לקבל רשיון למפעיל פנים ארצי ייחודי. המשרד ינפיק רשיונות לשירותים כאלה בשנת 2005 ותחילת הפעילות מכוחם תתאפשר ב- 1.5.2005 עוד נקבע כי אין מקום לתשלום עבור שימוש ברשת המפ"א מעבר לתשלום המשתלם על ידי משתמש הקצה עבור שירות גישה רחב פס. בכך הוסר חשש מהותי מפני חדירתם של שירותים מתקדמים כאלה לישראל. בעתיד, עם זאת, יבחן המשרד מחדש נקודה זו. המשרד אסר על בזק להכנס בעצמה לתחום עד 1.5.2007 או עד שנתח השוק שלה בכל אחד מהמגזרים הפרטי והעסקי יפחת מ- 85% (בכפוף לשימוע שייערך לבזק). פירוש הדבר שבזק-האם לא תוכל לפעול בתחומים אלה, אבל חברות-בנות שלה (בזק בינלאומי ופלאפון, לדוגמה) - תהיינה רשאיות. המשרד יבחן שוב את הנושא בהתאם להתפתחויות בתחום ה- VOB.

שירותי VoB כבר מוצעים בישראל באופן מסחרי, במסגרת רשיונות לניסויים שיווקים שמנפיק משרד התקשורת: כך, קווי זהב, ברק ואינטרנט זהב קיבלו רשיון לאספקת אותם שירותים במסגרת פנים-ארצית ונטוויז'ן השיקה את שירות "גלובי". שירות נסיוני זה מלמד על היקפה של המהפכה הצפויה בחיינו. המנוי מקבל מתאם המחבר את מכשיר הטלפון שלו לחיבור האינטרנט רחב-הפס ששבביתו. עוד מוקצה לו מספר טלפון של... ניו-יורק. מכאן ואילך הוא יכול לבצע שיחות לארצות-הברית בתעריפים המקומיים הנוהגים שם, וכמובן גם המתקשרים אליו מצפון אמריקה נהנים מסידור זה. השירות, ככל שירותי ה- VoIP, מוצע במחיר קבוע לחבילה המונה מאות דקות שיחה. אין פלא שבדרום-קוריאה העריכו עם השקתם של שירותי טלפוניה באינטרנט באוקטובר, שהשירותים יחסכו כ- 77.8% מהוצאות הטלפוניה של המנויים.

האם סיכמנו בשני טורים אלה את כל התחומים החשובים שידעו התפתחויות משפטיות באינטרנט? מובן שלא. הנה מבט קצר על מה שהחסרנו - בישראל גובשה תשתית לחקיקה בנושאי סחר אלקטרוני באמצעות דו"ח הוועדה של משרד המשפטים לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות בסחר אלקטרוני, שנסקר במדור זה בסדרה בת ארבע כתבות. מייקרוסופט המשיכה למקד מאמצים רגולטורים. שיאם בהחלטת הנציבות האירופית להשית על החברה קנס בסכום העולה על 600 מיליון דולר בגין הפרת דיני התחרות ולחייבה לספק גירסת 'חלונות' בלא נגן המדיה. רוגלות (Spywares) וגניבת זהות היו למכת מדינה בארצות-הברית ועוד ועוד... אבל היריעה קצרה ובחירתי האישית ברורה למדי: מאורע המפתח של 2004 יתרחש ב- 2005: הכרעת בית המשפט העליון בארצות-הברית בתביעת חברות התקליטים נגד חברות החלפת הקבצים גרוקסטר וסטרימקסט.