חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 חולל "מהפכה זוטא" בדיני הראיות, כאשר הכשיר את קבילותן של רשומות מוסדיות בכלל ורשומות מחשב בפרט. אלמלא עשה כן היו רשומות מחשב בלתי-קבילות בהליך שיפוטי מחמת כלל הראיה הטובה ביותר והכלל האוסר על עדות שמועה.

השינוי עוגן בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 שקבעה בסעיפים 35 ו- 36 את העקרונות הבאים: "רשומה מוסדית" היא מסמך, לרבות פלט מחשב, אשר נערך על ידי המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור - וזאת במהלך פעילותם הרגילה של אלה. רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה אם עורך הרשומה נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו וכן אם דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה. בנוסף לכך, אם הרשומה המוסדית היא פלט מחשב יש להוכיח גם כי דרך הפקת הרשומה מעידה על אמינותה וכי ננקטים באורח סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת מחשב. והתוצאה? רשומה מוסדית תהיה קבילה כראיה לאמיתות תוכנה בכל הליך משפטי. יתר על כן, פלט של רשומה מוסדית ייחשב למקור ולא להעתק. בכך תגבר רשומה מוסדית על הבעיות המתעוררות בשל אי-עמידתו של פלט מחשב בכללי הקבילות המסורתיים.

בחלוף השנים התייחסו בתי המשפט בליברליות לרשומה המוסדית. מצד אחד פירשו כדבעי את לשונו הרחבה של החוק והכירו בסוגים רבים של מסמכים כרשומה שכזו (לדוגמה: דו"חות מוות של בית חולים עזתי, מכתבי רשות מקומית, פלטי מחשב של שלטונות מע"מ). מצד שני לא הקפידו בכל מקרה לבחון את התנאים לקבילותה של רשומה. וכך נמצא בענין אחד שפלט מחשב התקבל כראיה למרות שהיו בו שיבושים שהקשו על הבנתו, ובעניין אחר התקבלו מסמכים בני עשרות שנים מבלי לתהות על עמידתם בדרישות סעיף 36 לפקודת הראיות.

לאחרונה ניתן בבית משפט השלום בתל-אביב פסק-דין הבוחן את קבילותה של רשומת מחשב ומקפיד בתנאי הפקודה. זהו ת.א. 85608/01 אוניברסיטת תל-אביב נ' שטויר יהודה, שהוכרע ב- 22 ביולי מפי כב' השופט משה סובל. באותו עניין ביקשה האוניברסיטה להסתמך על מערכת לרישום ממוחשב כדי לטעון שהנתבע נרשם ל- 29 שעות סימסטריאליות שאת תמורתן עליו לשלם. הנתבע טען כנגד שנרשם רק לארבע שעות לימוד וכי פרע את שכר הלימוד הבלתי שנוי במחלוקת. בית המשפט קבע כי התנאים לקבילותה של רשומה מוסדית טעונים הוכחה מפי מומחה לדבר ומי מי שיכול להעיד על הרישום בפועל. על בעל דין המבקש להגיש ראיה, מוטל הנטל להוכיח במפורט ובמפורש כי התמלאו כל תנאי פקודת הראיות ומקום שאין הוא עומד בנטל - יש לדחות את הראיה כבלתי קבילה. זאת ועוד, כדי להתגבר על החשש מפני שיבוש תוכנת המחשב, הוכחת הכשירות הטכנית של המערכת ואמצעי ההגנה עליה צריך שתוכח באמצעות איש טכני מקצועי הכשיר לכך. במקרה דנן נקבע שתצהירה של עובדת ביחידת שכר הלימוד של האוניברסיטה אינו מקיים אף את התנאים הבסיסיים שיאפשרו קבילותה של הרשומה וכי צריך היה להעיד את איש המחשבים של התובעת ולא "פקידה במדור שכר שכל עדותה מבוססת על נהלים ומסמכים". משכך, נדחתה התביעה. הנה אפוא עוד דוגמה לכלל שתביעה שניתן לסלק באמצעות דיני הראיות - אין צורך להתמודד עימה במישור הדין המהותי....