בית משפט פדרלי בפנסילבניה, ארה"ב, נעתר לפני כשבועיים לבקשת ה- FTC, נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (Federal Trade Commission), והוציא צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, נגד תושב פנסילבניה, ג'ון זוקריני. צו המניעה מונע מזוקריני להפעיל אתרים אשר באופן בלתי חוקי, הפנו תנועת גולשים ברשת האינטרנט מאתרי היעד המתוכננים שלהם לאתרים אחרים, בבעלותו של זוקריני כמובן, תוך חשיפתם לפרסומות בניגוד לרצונם.

לטענת ה- FTC, רשם זוקריני למעלה מ- 5,500 שמות מתחם שהורכבו מאיות שגוי וואריאציות מבלבלות על שמות מתחם של אתרים פופולאריים, שמות של חברות ידועות, סימני מסחר, שמות עסקים, שמות אנשים וביטויים שונים. הכוונה ברישום שמות שגויים במתכוון הוא לנצל טעויות איות והקלדה של גולשי האינטרנט ולהביאם לאתר אחר מזה שהתכוונו אליו. כך לדוגמה, רשם זוקריני כ- 15 שמות מתחם המהווים וריאציות של האתר הפופולארי cartoonnetaork.com - אתר המספק לילדים מידע על דמויות מצוירות מתוכניות הטלוויזיה. זוקריני אף רשם 41 וריאציות לאתר כוכבת הפופ Britney Spears, תוך שהוא צופה כי גולשים רבים יטעו באיות שמה ויגיעו לאתריו.

פורנוגרפיה והימורים

הקלדת כל אחד משמות המתחם של זוקריני, קישרה את הגולשים, ללא ידיעתם, לדפי אינטרנט שלא הכילו תוכן, אלא שימשו מעין "גשר" סמוי, המקשר לאתריו המסחריים של זוקריני. גולשים שכוונו לאתרי זוקריני, "נלכדו" בסדרה בלתי פוסקת של חלונות קופצים, שהציגו פרסומות בנושאים מגוונים, לרבות פורנוגרפיה, הימורים, מרוצי סוסים וכד'. החלונות הקופצים אוחדו עם חלונות חבויים נוספים אשר המשיכו להציג בפני המשתמשים פרסומות חדשות, ללא הפסקה. חלונות אלה נשארים חבויים באמצעות פקודות שהוכנסו לקוד המקור של העמוד, ובשל היותם חבויים, לא התאפשר לגולשים לסגרם. לא רק זאת, אלא שזוקריני אף מנע את יציאתם של הגולשים מאתריו. לחיצה על כפתור "close" או "back", רק החמיר את מצב הגולשים והביא לפתיחת עשרות חלונות חדשים לפרסומות.

טכניקה זו הכריחה את הגולשים, לרבות ילדים, לנווט דרך עשרות חלונות המציגים פרסומות לא רצויות (לעיתים כ- 30!). כתוצאה מכך, גולשים רבים נאלצו להפעיל מחדש את מחשביהם במטרה לברוח ממלכודותיו של זוקריני.

לעיתים, הקלדת שם מתחם מאוית באופן שגוי, אפשרה לגולשים לפתוח את אתר היעד המתוכן אליו חפצו להגיע, אולם בד בבד לפתיחת אתר היעד, דאג זוקריני כי הגולשים ייחשפו לעשרות מודעות של פרסומות. לתומם סברו הגולשים כי המוצר או השירות המפורסם מהווים חלק מאתר היעד שביקשו לצפות בו, כשאין כך הדבר בפועל.

מיליון דולר

הטכניקה שבה נקט זוקריני - לכידת גולשים באתר או בעמוד אינטרנט מסוים, מניעת השליטה בדפדפן האינטרנט וחסימת היציאה מהאתר - מכונה "מלכודת עכברים" (העכבר כאן הוא, כמובן, האביזר המשמש להפעלת המחשב...). טכניקה זו עלולה לפגוע בפרטיות הגולשים, גוזלת את זמנם, גורמת להם לאבד מידע, מונעת מהם להגיע לאתר הרצוי, וחושפת אותם לחומר כדוגמת פורנוגרפיה, הימורים, הגרלות ועוד. הסיכוי שילדים ועובדים יפגעו מפעילותו של זוקריני גבוה. עובדים עלולים אף לסכן את מקום עבודתם אם יתגלה למעבידיהם כי הפרו את מדיניות החברה ובזמן עבודתם נחשפו לפורנוגרפיה והימורים.

כתב הטענות ביסס את טיעוניו כנגד זוקריני על הפרת סעיף 45 ל- FTC Act, האוסר ניהול עסקים בדרך לא הוגנת. שלא כמצופה, זוקריני לא נתבע בגין הפרת סימני מסחר, על אף שלכאורה פעילותו מפרה סימני מסחר רבים. לטענת ה- FTC זוקריני ניהל עסקים בדרך לא הוגנת תוך הטעיית הצרכנים בכל רחבי ארה"ב.

ה- FTC העריך כי הכנסותיו של זוקריני ממכירת מודעות לפרסומות בטכניקות הנ"ל, הסתכמו בשנה החולפת בסכומים הנעים בין $800,000 ל- 1,000,000$. לדברי ה- FTC בשנתיים האחרונות, נתבע זוקריני ב- 63 תביעות נפרדות על ידי בעלי סימני מסחר, אישים מפורסמים ובעלי אתרים שזוקריני בחר להשתמש בווריאציות לשמות המתחם שלהם. זוקריני הפסיד ב- 53 תביעות ונאלץ לוותר על כ- 200 שמות מתחם.

בית המשפט קבע כי לנוכח הראיות שהונחו לפניו, קיימת סיבה טובה להאמין שזוקריני אכן הפר את החוק האוסר על ניהול עסקים בדרך בלתי הוגנת וכי יגרם נזק בלתי ניתן לתיקון אם הצו המבוקש לא ינתן.

השמדת ראיות

צו המניעה הזמני שהוצא על ידי בית המשפט הינו נרחב במיוחד, ומונע מזוקריני לבצע שורה ארוכה של פעולות: עליו להימנע מלכוון ולחסום צרכנים ברשת האינטרנט; להימנע מלהציג את אתריו, שמות המתחם שלו, סחורותיו או שרותיו כמשותפים לו ולצד שלישי כלשהו, במפורש או במשתמע, כשבפועל הדבר לא כך; להימנע מלרשום כל שם מתחם חדש ישירות או דרך צד שלישי כלשהו, מבלי להודיע לב"כ ה- FTC בתוך 24 שעות, בנוסח כפי שפורט בצו; לנקוט באופן מיידי בכל צעד הדרוש כדי לחסום את הגישה לציבור לעמודי/אתרי אינטרנט שפורטו בצו; להימנע ממחיקת כל עמוד או אתר אינטרנט שבבעלותו; להימנע מהשמדת, מחיקת הסתרת, שינוי או כל דיספוזיציה אחרת בכל ענין, מסמך והקלטה הקשורים לעסקיו של זוקריני ומצבו הכספי; לשמור כל מסמך ופרט הדרוש לצורך קביעת הכנסותיו של זוקריני והוצאותיו הכספיות; להימנע מלהקים כל עסק, שותפות, מיזם, התאגדות וכד', מבלי לספק ל- FTC הצהרה כתובה בדבר פרטיו; לספק ל- FTC כל חומר הקשור לאתרי האינטרנט של זוקריני, לרבות כל חומר דיגטלי, קבצי מחשב ועוד.

צו המניעה הרחב במיוחד הוצא במעמד צד אחד, בין היתר בהסתמך על לקחים שהפיק בית המשפט מהליכים קודמים שנוהלו כנגד זוקריני וניסיונותיו להסתיר את פעילות הבלתי חוקית, תוך שהוא משנה ומשמיד את תוכן עמודי האינטרנט שבבעלותו.

איפה זוקריני?

הדין הישראלי כולל פתרונות מגוונים לפעולה כנגד מי שנוקט בטכניקות כדוגמת "מלכודות עכברים" באינטרנט. כך, לדוגמה, קובע סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות איסור של התערבות לא הוגנת בעסק, ומונע מאדם להכביד באופן לא הוגן על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסק או שירות של עוסק אחר. בפרשת מגנטיקס (ת.א. 1627/01 בבית המשפט המחוזי בת"א) החיל השופט יהודה זפט את הוראות סעיף 3 דנן על עולם האינטרנט ופסק כי מי שרושם שם מתחם, הזהה לסימן מסחר של אחר, ובכך מונע ממתחרהו שימוש בסימן המסחר שלו לצורך פעילות מקוונת - מבצע עוולה של התערבות בלתי הוגנת.

סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות אוסר על גניבת עין, וקובע כי עוסק לא יגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר. נראה כי גם באמצעות הוראות סעיף זה ניתן להטיל אחריות בגין מי שנוקט בפעולות המתוארות לעיל.

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר על הטעית צרכנים יכול גם הוא לשמש בסיס להטלת אחריות. הסעיף קובע כי עוסק לא יעשה דבר - במעשה או במחדל, כתב או בעל פה או בכל דרך אחרת -העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי עסקה. העונש שיוטל על עוסק שהטעה צרכן כאמור הוא מאסר שנה או קנס.

פקודת סימני המסחר הקובעת הוראות ביחס להפרת סימן מסחר, חוק עשית עושר ולא במשפט וכן חוק העונשין הישראלי יכולים אף הם לשמש בסיס לתביעה כנגד מעשים כדוגמת אלו של זוקריני. על אף שחוקים אלה לא הותאמו באופן מפורש לרשתות תקשורת מקוונות, נראה כי אין מניעה שיוחלו על פעילות באינטרנט, כפי שעשה השופט זפט בעניין מגנטיקס.

... ואגב, למרות מאמצי ה- FTC, צו בית המשפט טרם הומצא לזוקריני ועל פי ידיעות עיתונאיות שונות הוא ממשיך בפעילותו המגוונת, ואף רושם שמות מתחם חדשים. כדאי להיזהר.