האינטרנט מאפשרת לחברות ישראליות לנהל עסקים חובקי עולם. ממחשבים, המוצבים בישראל, הן מציעות את שירותיהן ללקוחות בכל מדינות תבל. אלא שבעוד יזמים הולכים שבי אחר האפשרויות הבלתי-מוגבלות שהרשת פותחת בפניהם, הם נוטים לשכוח שלעסקים חובקי-עולם יש גם מחיר משפטי. אתר של חברה ישראלית, הפועל על-גבי מחשב-שרת בישראל ומציע את שירותיו בלא הגבלה, עלול להכפיף את מפעיליו לסמכות השיפוט של מדינות רבות ובלתי מסוימות. במלים אחרות: אתר גלובלי מקפל בתוכו סיכון של חבות גלובלית. במהלך השנה האחרונה נכוו בכך לפחות שתי חברות ישראליות - VocalTech, חלוצת הטלפוניה באינטרנט, שמשרדיה בהרצליה, ו- GoSMS מתל-אביב, המספקת תכנים באמצעות הודעות טקסטואליות (SMS) לבעלי טלפונים סלולריים. כך מדווח עלון-חדשות של פירמת עורכי הדין הענקית סידלי, אוסטין, בראון אנד ווד (עורך: עו"ד יואל זינגר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ ומאדריכלי הסדרי השלום עם הפלשתינים, העושה עתה כשותף בשלוחה הוושינגטונית של הפירמה).

מאז 1877 מגינה החוקה האמריקנית על נתבעים מפני סמכות שיפוט מופרזת, באמצעות סעיף שעניינו ההליך הנאות (Due Process). בפרשם הוראה זו קבעו בתי המשפט, כי סמכות על נתבע, שאינו תושב, אפשרית רק אם לנתבע קשרים מנימליים כלשהם עם המדינה הנתבעת. באופן זה ביקשו להבטיח, שתובענה לא תפגע בעקרונות בסיסיים של משחק הוגן ודין מהותי. בהעדר נציגות פיסית בארצות-הברית, חברות זרות לא יתבעו בה, בדרך-כלל, אלא אם כן הסכימו לסמכות השיפוט של בתי המשפט שם. הסכמה כזו אינה חייבת להיות מפורשת, ויכול שתלמד מעובדות העניין. במדינות השונות המרכיבות את ארצות-הברית חלים סעיפי-שיפוט, הידועים בשמם הקולקטיבי - סעיפי "הזרוע הארוכה" (Long Arm). סעיפים אלה מרחיבים, בנסיבות מסוימות, את תחומי השיפוט לנתבעים, המצויים מחוץ לתחומה הפיסי של אותה מדינה. הם-הם הסעיפים שלכדו בחובם את שתי החברות הישראליות.

ווקלטק, חברה רשומה בישראל, נתבעה במיניסוטה, ארצות-הברית, בטענה שתוכנת הטלפוניה שלה מפרה פטנט של התובעת, חברה אמריקנית בשם מולטי-טק מערכות. לווקלטק אין משרדים, נציגים או נוכחות פיסית במיניסוטה. אשר על כך עתרה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שאין לבית המשפט האמריקני סמכות עליה. טענתה נדחתה. בית המשפט ייחס חשיבות מכרעת לעובדה, שווקלטק הציעה את התוכנה למכירה מאתר אינטרנט, שאף כי הוחזק על-גבי מחשבים בישראל, פנה בבירור גם לתושבי מיניסוטה. גולש, שביקש להוריד את התוכנה מהאתר, התבקש למלא את פרטיו האישיים. בין השאר התאפשר לו לבחור את מדינת מגוריו באמצעות רשימה. אחת המדינות שנזכרה ברשימה הייתה מיניסוטה. בנוסף התבקש הגולש לאשר את הסכמתו להסכם רישיון בטרם הוריד את התוכנה. בית המשפט יישם הלכות קודמות וחילק את אתרי האינטרנט לשלושה סוגים: בקצה האחד של הספקטרום, הנתבע מקיים בבירור עסקים באמצעות האינטרנט על-ידי כך שהוא מתקשר בחוזים עם תושבי מדינות אחרות. באופן זה הוא כופף עצמו לסמכות השיפוט של המדינה התובעת. בקצה השני של הספקטרום, הנתבע מקיים אתר אינטרנט תדמיתי, פאסיבי. אתר כזה לא יתמוך בדרך-כלל בנסיון להחיל סמכות שיפוט על הנתבע. בין הקצוות מצויים אתרים המתירים מידה מסוימת של אינטראקטיביות, וביחס אליהם קיימת התלבטות של ממש. התלבטות כזו לא הייתה מנת חלקו של בית המשפט בעניין ווקלטק. נפסק, כי בנסיבות העניין פעילותה נמצאת בין אפשרות הביניים למצב הראשון, וככזו היא משיתה עליה את סמכות השיפוט של הערכאה במיניסוטה. חלק זה של ההחלטה עומד בפני עצמו, אך מעבר לכך נמצא חיזוק לקביעה בכך שהתוכנה נמכרה גם בשני אתרי אינטרנט אמריקנים ואף בחנות פיסית במיניסוטה. ווקלטק הישראלית מצאה עצמה, איפוא, כפופה לסמכות השיפוט של בית משפט פדראלי במינסוטה, ארצות-הברית (Multi-Tech systems, Inc. v. VocalTech Commuincations, Inc and VocalTech Communications, Ltd., 122 F. Supp. 2d 1046 - החלטת השופטת אן מונטגומרי מיום 4.12.2000).

גורלה של GoSMS לא שפר יותר. החברה מציעה שירות, הממיר תכנים מאתרי אינטרנט למידע טקסטואלי ומשגר אותם למנויים של טלפוניה סלולרית. GoSMS נתבעה על ידי ענקי המדיה האמריקנית, ובהם CNN, ניו-יורק טיימס וושינגטון פוסט. התובעים טענו כי היא מעתיקה תכנים מאתרי האינטרנט שלהם, משגרת אותם למנוייה ובכך מפרה את זכויות היוצרים שלהם. אלא ש- GoSMS היא חברה ישראלית, והמחשבים-השרתים שבאמצעותם הציעה את שירותיה מוקמו בתל-אביב ובקליפורניה, הרחק ממדינת ניו-יורק שבה נתבעה. בתביעה המערבת הצבת תכנים מפרים, רואים את הפעילות המפרה כאילו התרחשה במקום שבו נוצר אתר האינטרנט או שבו הוא מוצב, פסק בית המשפט. לכאורה, יש בכך כדי לסלק את התובענה נגד. יחד עם זאת, התובעים טענו שהנתבעת הטעתה את תושבי ניו יורק, שהיו בין לקוחותיה, על ידי כך שהשתמשה בסימני המסחר שלהם ובידיעות, שהם בעלי זכויות היוצרים בהן. נמצא שדי בטענה זו כדי להקים סמכות שיפוט לביהמ"ש הזר. עוד נפסק, כי למרות ששירותי GoSMS הוצעו רק לתושבי קליפורניה, ישראל וחלקים באירופה, השירות היה נגיש בארצות-הברית והנתבעים ביקשו לשרת בעקיפין את השוק הניו-יורקי. בנסיבות אלה צריכים היו לצפות באופן סביר שלמעשיהם המפרים (לטענת התובעים) תהיינה תוצאות במדינת ניו-יורק. סוף דבר: דרישת החברה לסלק את התביעה על הסף מחוסר סמכות, נדחתה (CNN et al. v. GoSMS. COM Ltd. Et al. S.D.N.Y. No. 00 CIV 4812).

לקח? הרוצה הכנסה גלובלית ייטיב לעשות אם יזהר מסכנות גלובליות.

פורסם ב"הפרקליט", בטאון ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין.