בכפוף לחריגים מעטים, סמכותה של שיטת המשפט חלה על מעשים ומחדלים שנעשו בתחומיה הטריטוריאלים. אך מהי הטריטוריה באינטרנט? האינטרנט מבטלת גבולות, מקצרת מרחקים, ומאחדת רשתות מחשבים למארג כלל עולמי אחד. כבר בשנת 1997 נכתב בספר העונה לשם הבלתי-אפשרי "גבולות במרחב המקוון", כי אם זרם האינטרנט שוטף בכל מקום, עלולה הרשת להיות כפופה לסמכות השיפוט של כל מדינה.

בימים אלה ממש מכונסת בהאג, הולנד, ועידה, המיועדת לקדם ניסוחה של אמנה בינלאומית, שעיסוקה בין השאר בסמכות השיפוט. ואכן, יותר ויותר מתעוררת לאחרונה סוגיות, הנוגעות לסמכות השיפוט של מדינה אחת על פעילות המתרחשת ברשת האינטרנט במדינה אחרת. הליכים אלה מעוררים סוגיות רגישות של פגיעה אפשרית בריבונות מדינה אחת על-ידי פסיקתן של ערכאות במדינה אחרת. התובענה הידועה מכולן - אך בשום אופן לא היחידה - היא זו של הארגונים היהודיים נגד Yahoo! Inc., לאחר שבית משפט בפריס הורה ליאהו! ארצות-הברית לחסום את גישתם של גולשים מצרפת לתכנים נאציים בשירותיה, נקטה יאהו! הליכים משפטיים בקליפורניה במטרה למנוע את אכיפת פסק-הדין. החלטה ראשונה מ- 7.6.2001 פעלה לטובתה, בקובעה כי לבית המשפט האמריקני סמכות שיפוט בתובענה.

מושבה של יאהו! בסנטה קלרה, קליפורניה. החברה מפעילה אתר-סף ('פורטל') בכתובת yahoo.com וכמה אתרים אזוריים. אחד מהם הוא יאהו! צרפת, ששם המתחם שלו הוא yahoo.fr. הסיומת fr מזהה את צרפת (היא ה- ccTLD שלה, לאמור ה- country code Top Level Domain). שירותים מסוימים ביאהו! מאפשרים למשתמשים להציב מידע ותכנים באתר. חלק מהתכנים הללו הם נאציים. יאהו! צרפת מגביל תכנים אלה מפני שהם מנוגדים לחוק הצרפתי, אולם אתר-האם, yahoo.com, לא השית הגבלות כאלה על תכנים, שמא יעמדו בניגוד לתיקון הראשון של החוקה האמריקנית המגן על חופש הדיבור של המשתמשים. עם זאת, משתמשי-קצה מצרפת יכולים לגשת לשירות האמריקני באמצעות אתר האינטרנט yahoo.com.

הליגה נגד גזענות ואנטישמיות (LICRA), ארגון יהודי הפועל בצרפת, תבעה את יאהו! ארצות-הברית בהליך אזרחי ב- Tribunal de Grand Instance de Paris בטענה, כי yahoo.com מפר חוק צרפתי האוסר, בין השאר, על הצגתם בפומבי של מדים או סמלים נאציים. ב- 22 במאי 2000 הורה בית המשפט ליאהו! לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי לחסום גישה של גולשים מצרפת למכירות פומביות של מזכרות נאציות. שישה חודשים מאוחר יותר, ב- 20 בנובמבר 2000, אישרר בית המשפט הצרפתי את החלטתו והורה ליאהו! - א. לתכנת מחדש את שרתי התוכן שלה בארצות-הברית ובכל מקום אחר כך שיזהו גולשים מצרפת בהתאם לכתובת האינטרנט (IP Address) שממנה הם מגיעים; ב. לדרוש מכל גולש, שלא ניתן לזהות בוודאות מהיכן הגיע, הצהרת לאומיות כשהוא מגיע לאתר הבית של יאהו! או כשהוא מחפש אחר מילות-מפתח כדוגמת "נאצי" ולבסוף - ג. לציית לצו בתוך שלושה חודשים או לשלם קנס נמשך בסך של 100,000 פרנקים צרפתיים ליום.

בעקבות הליכים אלה פנתה יאהו! לבית משפט פדראלי בקליפורניה בדרישה להצהיר כי לא ניתן לאכוף נגדה את פסה"ד הצרפתי מפני שהוא מנוגד לחוקה האמריקנית ולחוקי ארצות-הברית. LICRA טענה בתשובה, כי אין לבית המשפט סמכות אישית עליה. על רקע טענתה זו נסבה החלטתו הראשונה של בית המשפט בתיק.

עיקרה של ההחלטה עוסקת ברכישת סמכות אישית על נתבע, שאינו תושב, לפי דיני קליפורניה וארצות-הברית. בית המשפט הפדראלי מיישם לשם קביעתו מבחן משולש: על הנתבע לבצע פעולה בתחומי מדינת-השיפוט, המעידה כי הוא מכפיף עצמו מרצונו לדיניה; התובענה נובעת מפעילות זו והפעלת סמכות-השיפוט היא סבירה.

השופט ג'רמי פוגל מצא ש- (LICRA) ביצעה שורה של פעולות שדי בהן כדי להקנות לו סמכות כלפיה: היא שלחה מכתב התראה ליאהו! בסנטה קלרה קודם לתחילת ההליכים בצרפת, דרשה מבית-המשפט הצרפתי להורות ליאהו! לבצע בקליפורניה פעולות מסוימות (תכנות מחדש של שרתי התוכן שלו כך שיזהו גולשים מצרפת) וניצלה את הרשויות בארצות-הברית כדי להמציא כתבי בי-דין ליאהו! בקליפורניה.

אם כי אפשר שתביעה בבית-משפט זר נגד נתבע אמריקני תהיה תקינה לגמרי מבחינת דיני הסמכות של מדינת התביעה, יכול שהגשתה תהיה פסולה על-פי הדין האמריקני אם מטרתה לשלול מאזרח אמריקני את זכויותיו החוקתיות, פסק בית המשפט הקליפורני. ועוד קבע, בצטטו את ה- Restatement, כי ניתן לרכוש סמכות שיפוט על נתבע זר אם אותו אדם ביצע מחוץ לתחומי המדינה פעילות שיש לה השלכה ישירה, מהותית וצפויה על אותה מדינה (לעג לרש, כלל זה ממש יכול לכאורה להצדיק הקניית סמכות שיפוט למדינה אחת על פעילות המתבצעת באינטרנט ממדינה שונה לגמרי...).

דעתו של השופט הקליפורני נחה גם כי התקיימו גם שאר תנאי הסמכות - לאמור, כי התובענה נגד (LICRA) נובעת מהפעילות שהקנתה לו את סמכות השיפוט נגדה וכי הפעלת הסמכות היא סבירה. אגב כך בחן את השאלה העומדת בלבו של תיק זה: הקונפליקט עם הריבונות הצרפתית. תובע המבקש לזמן לבית משפט בארצות-הברית נתבע מארץ זרה (להבדיל מנתבע המתגורר באחת מהמדינות האחרות שבארצות-הברית), חייב לעמוד בבחינה שיפוטית דקדקנית יותר. עם זאת, "בעוד שבית משפט זה חייב לרחוש, והוא אכן רוחש, כבוד גדול לאינטרס הצרפתי הריבוני באכיפת הצווים השיפוטיים ופסקי הדין של ערכאותיה, יש לשקול אינטרס זה כנגד האינטרס הריבוני של ארצות הברית עצמה בהגנה על הזכויות החוקתיות והחוקיות של אזרחיה", נפסק.

ועוד - לקליפורניה יש עניין לספק סעד שיפוטי לתושביה. עניין זה חזק במיוחד במקרה הנוכחי בגלל טענתה של יאהו!, שחירות הדיבור שלה נפגעה. (LICRA) טענה בתשובה, כי יאהו! לא סבלה נזק מפני שפסה"ד לא נאכף נגדה בארצות-הברית, וכי יש להמתין עד שתחליט אם לאכפו בכלל. טענה זו שימשה את בית המשפט דווקא כדי להדגיש את חשיבותה של התערבותו: "אומות רבות, ובהן צרפת, מגבילות את חופש הביטוי באינטרנט בהסתמך על הכללים החוקיים, התרבותיים או הפוליטיים שלהן. אולם בגלל אופייה של האינטרנט, משתמשי-קצה יכולים לגשת לכל אתר אינטרנט מכל מקום בעולם. באופן תאורטי כל ספק של תוכן באינטרנט יכול שיהיה כפוף לסנקציות חוקיות במדינות המוצאות שתוכן מסוים הוא פוגע. גישת הנתבעות תחייב את הספק להמתין ללא קץ לקביעת זכויותיו המשפטיות, ובכך תגרום לרבים לכוף עצמם למגבלות על תכניהם, שאפשר כי הן בלתי-חוקתיות, במקום להתמודד עם אי ודאות משפטית מתמשכת".

בהתחשב בכך דחה בית המשפט את בקשת (LICRA) לסילוק התובענה על הסף והורה לה להשיב לגופה בתוך 20 יום. בכך נפתחה הדרך לבחינת הטענות החוקתיות של יאהו! נגד פסה"ד הצרפתי, על אדמת ארצות-הברית.

לכל ברור, שהסדרתן של הסוגיות החדשניות המתעוררות עקב טשטוש הטריטוריה באינטרנט מחייבת אמנות בינלאומיות. ועידה המכונסת בהאג, הולנד, בהשתתפות נציגים מחמישים מדיניות ובהן ישראל, דנה עתה בכינונה של אמנה בינלאומית, האמורה להסדיר את הנושא. שמה המיועד - אמנת האג בנושא סמכות השיפוט ופסקי-דין זרים. תכליתה ליצור כללים אחידים שיאפשרו אכיפת פסק דין מתחום המשפט הפרטי (חוזים, קניין רוחני ועוד), שניתן במדינה אחת גם במדינה אחרת החברה באמנה. אך הדיונים מלווים גם בחששות כבדים -

על רקע פסה"ד הצרפתי בנושא יאהו מתעוררת בארצות-הברית, דאגה שמא בתי המשפט שם ייאלצו לאכוף פסקי חוץ שניתנו נגד אזרחים אמריקנים בגין פעולות שבארצות-הברית הן כשרות לגמרי. אחרים דואגים, שהאמנה תפגע בהתפתחות המסחר האלקטרוני: אתרים יעדיפו לחסום כליל משתמשים מתחום שיפוט מסוים במקום להכפיף עצמם לסכנת התביעה באותה מדינה. ספקי תקשורת וגישה לאינטרנט אינם מוציאים מכלל אפשרות שיחובו במדינות זרות בגין התכנים שמערכותיהן מעבירות, ולפיכך יחוייבו לסנן את התכנים שהם מנתבים ועוד... אין פלא איפוא, שההערכה המקובלת גורסת כי הנושאים ונותנים בהאג עומדים בפני משימה כמעט בלתי-אפשרית. מטרתם המוצהרת היא לקדם את האמנה, כך ששינויים סופיים בנוסחה ייעשו במהלך 2002, שאז היא תהיה מוכנה לאישרור. נסיון העבר מטיל ספק בסיכויי הצלחתם.