יש לקח חשוב ללמוד מהדרישות שהציבה נציבות הסחר הפדראלית (ה- FTC) בארצות-הברית, כתנאי לאישור המיזוג בין AOL לטיים וורנר. בבואו לדון במיזוג המוצע התלבט המימשל האמריקני בסוגיות דומות לאלה שצריכות להטריד גם את משרד התקשורת בישראל בעצם הימים האלה - עידוד התחרות ומניעת ההפרעה לתכנים. אלא שהפתרון שנמצא בארצות-הברית מרחיק לכת בהרבה מגרסתו הישראלית: ההסכמות בין ה- FTC ל- AOL וטיים וורנר מקשות על המונופול באופן משמעותי יותר מכפי שהקשה הרגולטור הישראלי בבואו, לדוגמה, לאשר את תיק השירות שמתיר לבזק להפעיל שירותי אינטרנט מהיר מונופוליסטיים בישראל. יתרה מזאת, ההסכמה בין הצדדים מעידה גם על החסר בחקיקת התקשורת החדשה בישראל, ובאופן מובהק בהצעת חוק הבזק (תיקון מס' 24), התש"ס - 2000 - הדאגה לכך ששליטה בתשתיות התקשורת לא תתרגם עצמה גם לשליטה בתכנים.

AOL היא ספקית הגישה לאינטרנט הגדולה בארצות הברית. היא משרתת יותר מעשרים מיליון מנויים. בנוסף, היא הבעלים של אתר האינטרנט הפופולרי ביותר (aol.com). טיים וורנר היא מחברות המדיה הגדולות בארצות-הברית. בבעלותה, בין השאר, רשת טלוויזיה בכבלים המרשתת כ- 20 אחוז מבתי האב המחוברים לכבלים בארצות הברית. טיים וורנר מחזיקה גם חברות תכנים מובילות בתחומי ההוצאה לאור, המוסיקה וספריות הסרטים. המיזוג, עליו הוכרז לפני כעשרה חודשים, עתיד, איפוא, ליצור קונגלומרט בעל עוצמה בתחום תשתיות התקשורת ואספקת התכנים במשמעותם הרחבה (לרבות גישה לאינטרנט וטלוויזיה אינטראקטיבית). הייתה זו רשת הכבלים - ובמלים אחרות, השליטה בתשתיות התקשורת - שעמדה במוקד תשומת הלב של ה- FTC. "דאגתנו הייתה שהמיזוג בין שתי חברות חזקות אלה ימנע ממתחרים גישה לטכנולוגיית המדהימה של הפס הרחב", אמר רוברט פיטופסקי, יו"ר ה- FTC, לאחר פירסום ההסכמות בין נציבות הסחר לחברות המתמזגות. "הצו שהוצאנו מיועד להבטיח שמדיה חדשה זו, המתאפיינת בפתיחות, מגוון וחופש, לא תיסגר כתוצאה מהמיזוג".

המשל האמריקני והנמשל הישראלי

נציבות הסחר הפדראלית תלתה את חששותיה מפני המיזוג בגורמים הבאים: הפחתת התחרות באזורי מגורים בגישה לאינטרנט מהיר; פגיעה בתמריץ של AOL לקדם טכנולוגיות פס רחב מסוג DSL (שכדוגמתן מפעילה בזק בימים אלה בישראל) בגלל גישתה הבלתי-אמצעית לפס-רחב על גבי תשתיות הכבלים, והגבלת התחרות בשוק הטלוויזיה האינטראקטיבית (ITV). בקנה-מידה שונה ובהקשרים אחרים, אלה לבטים דומים לאלה שהיו, בוודאי, למשרד התקשורת בישראל, כאשר החליט לאשר לבזק הפעלת שירותי אינטרנט מהיר בטרם ניתן רישיון דומה לחברות הכבלים: פגיעה בתחרות בגישה לאינטרנט המהיר ומונופוליזציה של שירות חדשני בתחום שהוא עתיר תחרות (אספקת גישה לאינטרנט). דומה, עם זאת, שהדאגה לתכנים לא עמדה כלל לנגד עיני הרגולטור הישראלי, וזוהי מגרעת בולטת במהלכיו האחרונים.

אלה עיקרי ההסכמות בין ה- FTC לבין AOL וטיים וורנר. עוד קודם לתיאורן ייאמר, במאמר מוסגר, שהן אינן ממצות את עמדת המימשל הפדראלי בארצות הברית, וכי נציבות התקשורת הפדראלית (ה- FCC) עוד צריכה להביע את עמדתה ונראה כי תוסיף דרישות ובעיקרן פתיחות תוכנות המסרים המיידים של AOL כך שתתקשרנה עם תוכנות מתחרות. עם זאת נראה שאבן הנגף העיקרית בפני השלמת המהלך, הוסרה:

פתיחת הגישה לתשתיות

AOL-טיים וורנר נדרשה לספק על גבי תשתיות הכבלים שבבעלותה שירותי גישה לאינטרנט של ספק אחד, שאינו קשור עימה, בטרם תספק שירותים כאלה בעצמה. ספק זה הוא Earthlink, ה- ISP השני בגודלו בארצות-הברית. נאסר על AOL לקדם או לפרסם את שירותיה אלה בטרם החלה Earthlink במתן השירותים או בפרסומם. בנוסף, חויבה החברה המתמזגת להעמיד את תשתיות הגישה המהירה שבבעלותה לרשותם של שני ספקים נוספים בתוך 90 יום. על ההסכמים לקבל את הסכמתה המוקדמת של ה- FTC ועליהם לכלול תנאים ברי-השוואה להסכם עם Earthlink או להסכמים ש- AOL חותמת עם ספקי תשתיות אחרות כשהיא מבקשת בעצמה להשתמש בקוויהם. אם החברה לא תתקשר בהסכמים כאמור במועד שנקצב לכך, תהיה נציבות הסחר הפדראלית רשאית למנות נאמן שיתקשר בהסכמים אלה במקומה (סנקציה חמורה ומרחיקת לכת). הוראות מקבילות נקבעו ביחס לחברות כבלים קטנות יותר שבשליטת טיים וורנר.

על טיים וורנר להתקשר בהסכמים דומים באמצעות חברות הכבלים שלה עם ספקים אחרים המבקשים להשתמש בתשתיותיה. עילות הסירוב שהותרו לה להתקשרות בהסכמים כאלה צומצמו לשיקולים טכניים הנוגעים, בין היתר, לקיבולת התשתיות וכן לשיקולים עסקיים מסוימים. מטרת הוראות אלה היא להבטיח שלמנויי התקשורת בארצות הברית יתאפשר מגוון מלא של תכנים ושירותים, שמקורם בחברות שאינן קשורות לקונגלומרט המתמזג.

ההגנה על תכנים

הצעת ההסדר מתייחסת גם לחששות מהפלייתם לרעה של ספקי שירותים, שאינם נמנים עם חברות הקבוצה המתמזגת, בתחומי התוכן ואספקת שירותי האינטרנט. במסגרת זאת נאסר על AOL-טיים וורנר להתערב בתכנים המועברים על גבי תשתיותיה ולשנותם, או להפלות בהעברת תכנים על בסיס הקשר עם ספק זה או אחר. במלים אחרות: AOL-טיים וורנר לא תוכל להקנות עדיפות לחברות הקבוצה בעת השימוש ברשת הכבלים לשם העברת תכנים. בפרט נאסר על החברה להתערב בתכנים של מערכות טלוויזיה אינטראקטיביות או להתקשר בהסכמים עם חברות כבלים אחרות המסייגים את זכותן להתקשר בהסכמים עם ספקי תכנים אחרים. בנוסף, ההסכמה מחייבת את AOL-טיים וורנר לתת לספקי שירותים נקודת קישור (point of connection) זהה לזו שהיא נותנת לספקים שבשליטתה. באופן זה מבקשת ה- FTC להבטיח שלא תיווצר הפליה טכנולוגית שבעידן הפס הרחב, שבו היבטים טכניים משליכים ביתר שאת על מהירות הגישה לתוכן וחשיפתו.

DSL

DSL היא טכנולוגיה המאפשרת העברת מידע בקיבולת גבוהה על גבי קווי הנחושת הרגילים של רשתות טלפוניה ציבוריות. הטכנולוגיה המתחרה לה מאפשרת העברת מידע במהירות על גבי מערכות הטלוויזיה בכבלים. שתי אלה נחשבות הטכנולוגיות העיקריות לאספקת אינטרנט מהיר. גישה מהירה באמצעות תקשורת אלחוטית (LMDS) טרם זכתה לאחיזה בשוק והניסיון בה מצומצם מאד. בישראל שתי הטכנולוגיות המובילות מיוצגות על ידי בזק (DSL) וחברות הכבלים, לכשיותר להן לספק שירותי אינטרנט מהיר. המיזוג מאפשר ל- AOL גישה נוחה לתשתיות הכבלים של טיים וורנר. מטבע הדברים, AOL עשויה לבכר את השימוש בתשתיות אלה על פני הטכנולוגיה של DSL המחייבת אותה להשתמש בתשתיות של חברות טלפוניה, שעימן אינה קשורה. כדי למנוע העדפת טכנולוגיה אחת של אינטרנט רחב-פס (כבלים) על פני רעותה ((DSL, חויבה AOL לשווק את שירותי הגישה המהירים המתבססים על קווי הטלפון (DSL) במחיר שווה - וזאת הן באזורים שבהם היא בעלת תשתיות כבלים והן באזורים אחרים. באופן זה לא תוכל החברה לייקר את מחירי ה- DSL במקום שבו היא מסוגלת לספק גישה מהירה על בסיס הכבלים. הותר לחברה לדרוש תעריפים שונים רק אם ההבדל מתחייב מעלויות שונות במתן השירות. במקרה זה יהיה על החברה להודיע ל- FTC על ההבדלים הללו.

ההסכמות בין ה- FTC ל- AOL-טיים וורנר עומדות לעיון הציבור למשך 30 ימים. במהלך פרק זמן זה יתקבלו הערות הציבור ואז תחליט הנציבות אם לאמצן סופית.