ב- 1 ביולי אשתקד הקצה איגוד האינטרנט הישראלי את שם המתחם habitat.co.il לאמיר חדד. לפני כשבועיים, ב- 31 ביולי, הורה הרכב בוררים, הפועל במסגרת האיגוד, להעביר את שם המתחם לחברת הביטאט בע"מ. החלטת ההרכב, בראשות עוה"ד ברייאן נייגן ובהשתתפות החברים דני דולב ופרופ' משה בר-ניב, מתמודדת עם כמה מהטענות הרווחות בישראל בתביעות מעין אלה, ויש בה כדי לשרטט את שיקולי הערכאות בבואם להכריע בסוגיה. עם זאת, היא משקפת גם את חולשתו של המצב המשפטי, החורץ את הדין גם בסוגיה זו בהתאם לעקרונות תום הלב, ולא על יסוד סעיפי חוק שמשמעותם נהירה וברורה לכל מלכתחילה.

אברהם מאירוביץ' הינו הבעלים הרשום של סימן המסחר הביטאט מאז שנת 1979. הוא העניק זכויות שימוש כדין בסימן לעותרת 2, חב' הביטאט. זו מנהלת החל משנת 1975 עסק של מסחר והפצת מטבחים, רהיטים, כלי בית שונים וציוד נילווה. היא רכשה מוניטין ניכרים והכרה מקומית באיכות מוצריה ושירותיה, ואלה מזוהים היטב עם סימן המסחר שלה.

המשיב חדד רשם על שמו את שם המתחם שבמחלוקת וכן ארבעה שמות אחרים. בשם habitat.co.il ובשלושה מבין ארבעה השמות האחרים הוא לא עשה שימוש כלשהו. אמנם השמות הצביעו על שרת שמות מתחם מסוים (DNS Server) אך בפועל לא היו רשומים בו. חדד לא ניהל עסקים בישראל תחת השם הביטאט. עם זאת מסר להרכב הבוררים כי הוא מקדם תוכניות עסקיות להשתמש בשם בתחום ההוצאה לאור.

הבוררים שללו בקלות ובמהירות את עיקר טענותיהם של העותרים -

העותרים טענו כי השם הוקצה למשיב בניגוד לכלל 3.1 לכללי רישום השמות של איגוד האינטרנט הישראלי, מפני שהוא מנוגד לחוק בישראל בהפרו את סימן המסחר שלהם. הכלל מכוון לשמות שהם כשלעצמם בלתי-חוקיים, הטעים ההרכב בהחלטתו, לא לשימוש בלתי-חוקי בשמות לגיטימיים כשלעצמם.

העותרים טענו כי הקצאת שם המתחם מהווה הפרה של סימן המסחר ועוולה של גניבת עין: לא ולא, ענה ההרכב, הקצאה בלבד של שם מתחם אינה מפרה סימן מסחר או מעשה בלתי חוקי אחר. אין בהקצאה שימוש בסימן, שהוא דרישה בלעדיה אין להפרה, מה גם שייתכן שימוש בשם המתחם שהוא לגיטמי לגמרי על-פי דיני סימני המסחר (דינים אלה מתירים להשתמש בסימנים זהים בהגדרים שונים-ח.ר.). בהקשר זה ראוי לשקול אם אין זה רצוי לתקן את החוק כך שהפרת סימן מסחר תהיה לא רק שימוש בסימן אלא גם מניעת השימוש בו מבעליו החקויים.
אין הוכחה לטענת העותרים כי כוונת המשיב ברושמו את שם המתחם היתה לפגוע במוניטין של חב' הביטאט או לתבוע שלא כדין סכומים ניכרים בגין מסירת השם לידיה (cybersquatting).

למעשה, נראה כי ההחלטה הוכרעה על יסוד טענה שהעותרים לא העלו מלכתחילה? המשיב, ברוכשו את שם המתחם habitat.co.il, פעל שלא בתום לב ודרך מקובלת. שמות המתחם מוקצים בכוונה שייעשה בהם שימוש בתוך זמן סביר, בהיותם משאב המצוי בצמצום. לא זו בלבד שהמשיב לא השתמש בשם המתחם כאשר קיבל מכתב התרעה ראשון מן העותרים, הוא לא השתמש בו גם כשהביאו את קובלנתם בפני איגוד האינטרנט הישראלי וגם במועד ההחלטה-יותר משנה לאחר שהוקצה לו השם-הוא לא עשה בו כל שימוש. כך גם נמנע משימוש בשלושה מבין ארבעה השמות הנוספים שרשם. סעיף 9.2 לכללי הרישום של איגוד האינטרנט מורים כי האיגוד רשאי לשלול את השם ממי שלא השתמש בו במשך יותר משנה.

שם המתחם עושה שימוש בסימן המסחר הידוע של העותרים (אף כי בשלב כלשהו היה הרכב הבוררים נכון להכיר בכך שהמילה הביטאט היא בעלת אופי גנרי). לחדד, המשיב, אין אינטרס עסקי ברור בשם. אף כי יכול שיעשה בו שימוש חוקי, ייתכן גם שישתמש בו לתכליות שאינן חוקיות או כאלה המפרות את סימן המסחר. בנוסף, נקבע כי היה עליו לדעת בעת שרשם את habitat.co.il על קיומו של סימן המסחר, ולו מפני שבסיס הנתונים של רשם סימני המסחר בישראל זמין כעת לבחינה באינטרנט. כמו כן ידע שהעותרת מנהלת עסק בישראל בשם "הביטאט". ולבסוף, נקבע כי רישום שם הזהה לשמה של העותרת מהווה עוולה לפי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות שעיקרו מניעת גישה לעסק. העובדה שהעותרת אינה יכולה להשתמש בשם המתחם שלה נתפסה על-ידי הבוררים כהכבדה ניכרת על הגישה לעסקיה.

בהתחשב בכל זה נראה לכאורה כי היה בידי ההרכב להכריע במחלוקת על יסוד שתי טענות פשוטות: האחת, כי המשיב אינו משתמש בשם ובנסיבות העניין קמה לאיגוד האינטרנט הישראלי הסמכות לשלול אותו. והשניה, כי הוא מכביד על הגישה לעסקה של העותרת, בניגוד לחוק העוולות המסחריות. ועם זאת, הבוררים מצאו לנכון להשתמש בכל המפורט לעיל כאינדיקציה לחוסר תום-לבו של המשיב ברושמו את שם המתחם. בהתאם להלכת שירותי תחבורת ציבוריים באר-שבע ג' בית הדין הארצי לעבודה, פעולה משפטית המתבצעת שלא בתום לב אינה משתכללת. לפיכך הורו הבוררים על העברת הזכויות בשם לעותרים.

בשולי הדברים יש להפנות תשומת לב לעובדה כי מספר גדל והולך של מחלוקות בסוגיות שמות המתחם נפתרות בעת האחרונה במסגרת הליכי בוררות. כך בארץ, ובעיקר בחו"ל שם פעילים הרכבי בוררים במסגרת הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) והארגון האחראי על הקצאת שמות מתחם וכתובות אינטרנט, ICANN. בין ההכרעות הבולטות בחו"ל מן העת האחרונה-הקביעה כי שם המתחם sting.com לא יועבר לזמר הנודע ואילו שם המתחם jimmyhendrix.com יועבר לבעלות קרוביו של הגיטריסט המנוח.

את חברת הביטאט ייצגו בהליכים שתוארו לעיל עורכי הדין גיא איל וטומי מנור.