ב- 12 ביולי אימצה נציבות הקהיליה האירופית (European Commission) שורה של צעדים המיועדים לחזק את התחרות בשווקי התקשורת האלקטרונית באירופה, ולעודד פרישה מהירה של גישה רחבת-פס לאינטרנט ("אינטרנט מהיר"). דברי ההסבר לרפורמה זו נראים איפוא כחלומו של ממונה על הגבלים עסקיים: עידוד התחרות, פיתוח השווקים והפחתת המחירים שזורים לאורכם ולרוחבם. הצעדים כוללים הנחיות לחקיקה מחייבת (דירקטיבות), תקנות בתחום השימוש בתשתיות תקשורת, טיוטת הצעה נוספת שעניינה עידוד התחרות ומדיניות חדשה בתחום הרשאת השימוש בתדרי הרדיו. זוהי רפורמה תחיקתית מקיפה בשוק הטלקומוניקציה באירופה. מטרתה המוצהרת היא לספק את התנאים המיטביים לתעשיית-תקשורת דינמית ותחרותית. אחת מכל ארבע משרות חדשות באירופה מיוחסת לתעשיית התקשורת והנציבות האירופית מכירה, מתברר, בכוחה של תעשיית התקשורת.

הרפורמה האירופית גובשה ופורסמה בעיתוי שיש בו כדי לעורר בישראל עניין מיוחד: ראשית, בעצם הימים האלה פירסם משרד התקשורת הצעת תיקון מקיפה לחוק הבזק (חוק הבזק (תיקון מס' 24), התש"ס - 2000), המסדיר את פעולתו של שוק הטלקומוניקציה בישראל; שנית, החברות המייעדות עצמן להיות מפעילים פנים ארציים המתחרים בבזק דורשות לאפשר להן גישה לרשת המקומית (Local Loop) - דהיינו, לקווי הנחושת המוליכים מבתי הצרכנים למרכזיות הטלפון - כדי להקל עליהן לחדור לשוק ולהוות אלטרנטיבה תחרותית לבזק. הנציבות האירופית הכריעה בעד עמדה זהה והיא מבקשת לחייב את מפעילי התקשורת ביבשת לפתוח את ה-Local Loopבפני מתחריהם, במגמה לעודד גישה מהירה לאינטרנט; ולבסוף, בעוד שחוק הבזק מחייב בישראל קבלת רשיונות פרטיקולריים לכל שיגור, קבלה או ניתוב של מסרי טלקומוניקציה, אירופה מעגנת בחקיקתה מדיניות של הרשאות כלליות ומפשטת את הדרישות מן החברות הפועלות בתחום.

אלה עיקריהן של הצעות החקיקה החדשות -

תקנות בדבר גישה לרשת המקומית

רשת הגישה המקומית (Local Loop) נותרה אחד התחומים מעוטי התחרות בשוק התקשורת האירופי. מטרת התקנות המוצעות היא לספק בסיס משפטי המחייב מפעילי תקשורת לפתוח את הרשת המקומית בפני מתחריהם וצדדים שלישיים עד ל- 31 בדצמבר השנה, לכל המאוחר. צעד זה מכונהunbundling the local loop(התרת הרשת המקומית). תכליתו המוצהרת היא לאפשר פרישה מהירה של גישה רחבת-פס לאינטרנט ברחבי אירופה, בתעריפים אחידים. פתיחת רשת הגישה המקומית לשימוש צדדים שלישיים נחשבת המפתח לפרישה כזו.

התקנות מורות איפוא כי מפעילי תקשורת יעמידו לרשות צדדים שלישיים גישה לרשת המקומית בתנאים ידועים, הוגנים ובלתי מפלים. במסגרת זאת הם נדרשים לספק למתחריהם את אותם שירותים שהם מספקים לעצמם או לחברות הקשורות עמן, באותן תנאים ובאותם לוחות זמנים. עליהם לספק עוד גישה למתקני תקשורת, שבהם יוכלו המפעילים המתחרים להציב את הציוד הדרוש להם כדי לספק שירותים על גבי תשתיות התקשורת שנפתחו בפניהם (הצבת הציוד באופן זה קרויהcolocation). כל עוד רמת התחרות בגישה המקומית אינה מספקת כדי למנוע מחירי-יתר, רשויות האכיפה הלאומיות במדינות אירופה נדרשות להבטיח שמחירי הגישה לרשת המקומיתיעלו בקנה אחד עם עלותם (cost orientation). לרשויות אלה ניתנה הסמכות לאכוף שינויים בהצעות המחיר לגישה המקומית ובתנאיהן.

מעיון ראשון בהצעת התיקון לחוק הבזק נראה כי משרד התקשורת בישראל נוטה לאפשר גישה לרשת המקומית למתחרים, אם כי הוא אינו יוצר הסדר מחייב וחד משמעי כזה שמציעה הנציבות: חוק הבזק מאפשר לחברות להגיע להסכמה בדבר שימוש ברשת הגישה והצבת ציוד, וכן מאפשר שיקול דעת לשר התקשורת לכפות הוראות בנדון, אך הוא כשלעצמו אינו כולל הסדרים מחייבים.

הרשאת רשתות ושירותים של תקשורת אלקטרונית

ה-services Directive on the authorisation of electronic communications networks andמבקש לחולל שינוי במשטר ההרשאות והרשיונות הנוהג עתה ביחס למפעילי התקשורת באירופאים. שלושה מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות הראו כי ההנחיה המחייבת EC/97/13 שעסקה עד כה בנושא זה לא הניבה את התוצאות המקוות וכי במדינות החברות בקהיליה נוהגים רשיונות מסוגים שונים (בין שניים אצל הממעטות ל- 18 אצל המרבות) שהשגתם טעונה תשלום סכומים שונים?חלקם זניחים ואחרים ניכרים. גם מספר הפרטים שנדרשים למסור מבקשי הרשיונות נא בין לא-כלום ל- 49. במטרה לעשות סדר בדברים ולקבוע מחסומים רגולטורים נמוכים ככל האפשר בפני מפעילים חדשים, קובעת ההנחיה החדשה, בין השאר, את העקרונות הבאים -

כל שירותי התקשורת ורשתות התקשורת יכוסו במסגרת הרשאות כלליות. הרשאות מסוג זה מחייבות את מפעיל התקשורת ליתן הודעה לרשות התקשורת בדבר פעילותו, או להירשם אצלה, ותו לא: השימוש ברשיונות שוב אינו נדרש אלא במקום שמדובר בתדרי רדיו והקצאת מספרי-טלפון. בישראל, לשם השוואה, כל המבצע פעולת בזק נדרש לפנות למשרד התקשורת ולקבל רשיון כללי (מהסוג שניתן עד כה רק לחברות הסלולר, למפעילים הבינלאומיים וכמובן לבזק) או מיוחד (כדוגמת הרשיונות הניתנים לספקי גישה לאינטרנט).

הדירקטיבה האירופית החדשה קובעת עוד כי מספר התנאים שניתן להשית על ספקי תקשורת יוגבל. שלילת הזכות לספק שירותים או רשתות תקשורת תהווה סנקציה אולטימטיבית אך לא איום מתמיד בגין אי ציות לתנאים כלשהם החלים על המפעיל. גם התשלומים הנדרשים מן הספקים יצומצמו, בעקבות פישוט משטר ההרשאות והפחתת הנטל האדמיניסטרטיבי על רשויות התקשורת.

גישה וקישור לרשתות תקשורת אלקטרוניות

הנחייה זו חלה על כל רשתות התקשורת האלקטרוניות לסוגיהן-בין אם הן מוליכות קול, פקס, נתונים (אינטרנט) או מראות (טלוויזיה) ובין אם הן רשתות של תקשורת ניידת, נייחת, כבלים, לווינים או רשתות Internet Protocol) IP). שוק זה מתאפיין בתלות חזקה בין מרכיביו השונים. על הרשתות להתקשר זו עם זו כדי לאפשר לצרכנים להתקשר אחד עם השני ולהשלים עסקאות. בתקשורת רחבת-פס ישרור מבנה מורכב של יחסים מסחריים בין חברות-מפעילים, ספקי שירות, ספקי תוכן, מפרסמים ומשדרים-שיציעו שירותים רבים והולכים למשתמשי הקצה.

בשוק תחרותי, קישור וגישה לרשתות להתגבש בהסכמה על בסיס משא ומתן מסחרי בין החברות הנוגעות בדבר. עם זאת, מספר גורמים מגבילים לפי שעה את התחרותיות בשוק: אחד מהם הוא קיומם של מונופולים לשעבר המספקים עדין את מרבית הקישוריות?עובדה המקנה להם כוח מיקוח גדול מזה של מתחריהם (בישראל, לדוגמה, בזק היא מונופול מוחלט בתחום תשתיות התקשורת הנייחות). גורם אחר הוא ספקטרום התדרים הגביל את מספרם של המפעילים הסלולאריים. ה- Directive on access and interconnection of electronic communications networks and associated facilities מיועד לקבוע קריטריונים להתערבות רגולטורית בסוגיות הגישה והקישור בין רשתות, שיאפשרו התמודדות עם נושאים בלתי מוגדרים מראש, לכשיצוצו. ההנחיה אינה קובעת רשימה של פתרונות בית ספר לבעיות מוגדרות. חרף זאת היא קובעת מהם הקריטריונים להתערבות מסדירה, ומפרטת רשימה מרבית של התחייבויות שרשות תקשורת לאומית יכולה לאכוף. בין ההוראות?איסור על הטלת מגבלות המונעות חברות מסחריות מקיום משא ומתן על אספקת שירותים וקישור רשתותיהן זו לזו (בניגוד, לדוגמה, לאיסור החל על ספקי שירותי גישה לאינטרנט בישראל לשתף תשתיות זו עם זו).