מה דינו של חיפוש אלקטרוני, שמבצע שירות מקוון אחד במחשביו של אתר אינטרנט אחר? שאלה זו נדונה בתביעת Ebay נגד Bidders Edge ("משפט באינטרנט", 31 במאי 2000) בית המשפט קבע אז, כי החיפוש הבלתי מורשה מהווה מעשה של הסגת גבול. אמנם הוא כשלעצמו אינו גורם נזק ל- Ebay, קבע השופט וויט בהחלטתו, אך אם לא יושם לו מחסום ואחרים ילכו בעקבותיו, צפוי בכל זאת להגרם לחברה נזק שיש למנוע. מטעם זה הוציא צו שאסר על Bidders Edge להמשיך בסריקת מחשביה של Ebay.
לאחרונה, התקבלה בארצות-הברית החלטה שונה, במסגרת מאבקה הנמשך של Ticketmaster ב- Tickets.com. טיקטמאסטר מפיצה כרטיסים למופעי בידור ותחרויות ספורט. היא מנהלת את פעילותה באמצעות 2,900 משרדי כרטיסים ברחבי ארצות-הברית, באמצעות הטלפון וגם באמצעות אתר אינטרנט (ticketmaster.com). האתר זוכה לשלושה מיליון בקשות ביום, ומדי 24 שעות מתעדכנים 35,000 דפים בו. Tickets.com, לעומתה, מנהלת עסק שונה. היא מפנה מאתרה לכל מקום שבו ניתן לרכוש כרטיסים להופעות. את הכנסותיה היא עושה בעיקר מפרסומות. חלק גדול מן ההפניות באתר האינטרנט של Tickets.com מוליכות עמוק לאתר של טיקטמאסטר. נוהג זה היה לצנינים בעיניה של זו האחרונה. לאחר שתבעה את מייקרוסופט בגין פעולה דומה – והגיעה עמה לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט – היא פנתה לתבוע את יריבתה הקטנה יותר, Tickets.com. ב- 27 במרץ השנה סילק בית המשפט על הסף חלק מעילות התביעה. בין השאר קבע כי קישור אינו מפר זכויות יוצרים וכי הצבת תנאי שימוש באתר, האוסרים קישור עמוק, אינה יוצרתכש לעצמה קשר חוזי מחייב בין הצדדים ("משפט באינטרנט", 18 באפריל 2000).
טיקטמאסטר לא נואשה מאותה החלטה ראשונית. היא פנתה לבית המשפט של מחוז המרכז בקליפורניה בבקשה לצו מניעה נגד המשך הפעילות המפרה, לשיטתה, של Tickets.com: הפעם עמדה במרכז תשומת הלב העובדה ש- Tickets.com סורקת את מחשבי טיקטמאסטר באופן אוטומטי, באמצעות תוכנות, ומפרסמת באתר האינטרנט שלה את המידע שהיא מוצאת שם: מחשבי מעתיקים מידע זה לפרק זמן קצר (10 – 15 שניות), חולצים ממנו את העובדות בדבר המופעים והאירועים ומציגים אותן בפורמט שונה מזה של טיקטמאסטר. ב- 10 באוגוסט דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה מניה וביה תוך שהוא מסתייג מההחלטה בעניין Ebay נגד Bidders Edge.
בית המשפט פסק כי מידע עובדתי כשלעצמו אינו זוכה להגנת זכויות יוצרים. בכך הסתמך על הילכת Feist הידועה, שבה נשללה ההגנה ממדריכי טלפון (במאמר מוסגר יצוין, שלאחרונה תוקנה פקודת זכות יוצרים הישראלית, והיא כוללת עתה הוראה מפורשת שלפיה נתונים ועובדות אינם מוגנים בזכויות יוצרים, להבדיל מדרך הבעתם). בית המשפט הקליפורני הוסיף, איפוא, וקבע, כי מועדה של הופעה, המקום שבו היא נערכת, מחיר הכרטיסים וכיו"ב אינם מוגנים, גם אם מאמץ גדול מושקע בליקוטם. אכן, קבע בית המשפט, אופן ההבעה של עובדות אלה מוגן – אולם Tickets.com נקטה מאמצים גדולים כדי להימנע מהעתקת הפורמט שבו הציגה טיקטמאסטר את האירועים ופרסמה אותם בפורמט אחר משלה.
ועם זאת, לא היתה מחלוקת ש- Tickets.com ביצעה העתקה מכוונת של דפים מאתר טיטקמאסטר לצרכים מסחריים, גם אם היתה זו העתקה זמנית וחולפת – ומתוך דפים אלה חלצה את המידע שהציגה אצלה. העתקה כזו היא הפרה של זכות יוצרים. בית המשפט נחלץ מטענה זו באמצעות דוקטרינת השימוש ההוגן. הוא הכשיר את הפעולה בהסתמך על ההחלטה בענין Connectix שקבעה כי העתקה לצרכי הנדסה חוזרת (Reverse engineering), שתכליתה לחשוף מידע עובדתי בלתי-מוגן כשלעצמו, מותרת. הוא הצביע על כך שהמידע מושמד לאחר שהועתק וכי ניתן להגיע לאותה תוצאה באמצעות העסקתם של אלפי עובדים שיסרקו את טיקטמאסטר כשהם משתמשים בניר ועפרון - אולם התהליך הממוחשב יעיל יותר. אכן, הכתובת שבה ניתן לרכוש כרטיסים באתר טיקטמאסטר מועתקת גם היא, אולם היא ממלאת תפקיד שימושי ועובדתי ואינה מוגנת, נפסק. מסיבה זו, צו המניעה לא הוענק על יסוד הטענה של הפרת זכויות יוצרים.
טיקטמאסטר ביקשה לבסס את צו המניעה גם על טענה של הסגת גבול במחשב. היא עתידה היתה לגלות כי בית המשפט אינו מתכוון ליישם את ההחלטה בענין Ebay נגד Bidders edge. השופט אמנם פותח בדברי שבח לחשיבתו החדשנית של עמיתו, שפסק בעניין Ebay, אולם מגיע לתוצאה שונה. הדרישה היסודית בהסגת גבול (Trespass to chattel) היא נזק פיסי לרכושו של הזולת או הפרעה של ממש לתפקודו. כל זה לא הוכח בפניו, פסק. טיקטמאסטר הציגה בפני בית המשפט נתונים על מספר הבקשות שהגיעו ממחשבי Tickets.com, אך אלה היו מועטות באופן יחסי ולא הובאה כל ראיה לכך שהן מתערבות באופן כלשהו בעסקיה של טיקטמאסטר. אם היה נמצא נזק כזה, הבהיר בית המשפט, צו המניעה היה ניתן. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי Tickets.com אינה מתחרה בטיקטמאסטר ואפשר אף שהיא מביאה לה תועלת מפני שהיא מפנה גולשים לאתר האינטרנט שלה. לפיכך, למרות שלתאוריה של הסגת גבול יש תחולה מסוימת, בנסיבות אותו מקרה סרב בית המשפט ליישמה.