רוב מכריע של אתרי האינטרנט המסחריים מאפשרים שימוש חופשי בהם. המדקדק בקטנות, ימצא באתר - לרבו בתחתית עמוד הבית שלו, קישור לתנאי שימוש באתר. לעתים, התנאים מודיעים למשתמש שטרח לקוראם, כי השימוש באתר כפוף להם ומעיד על הסכמתו לתנאים הללו. רק מעט אתרים יעבירו את המשתמש הסכם מקוון של ממש, שהוא יידרש לאשר את הסכמתו אליו בלחיצת כפתור.

ביום 27.3.2000 ניתנה על-ידי בית המשפט של מחוז המרכז בקליפורניה, ארצות הברית, החלטה בעניין .Ticketmaster Corp., et al. v. Tickets.com, Inc. במוקד ההחלטה עמדה הסוגיה של קישור עמוק (Deep Linking: קישור מאתר לעמודים הנמצאים בתוך אתר אחד ולא לעמוד הראשי, ה - Home Page, של האתר המקושר). אגב כך נדונה טענת Ticketmaster כי Tickets.com הפרה את תנאי השימוש באתר Ticketmaster. ככל הידוע לנו, זו פעם הראשונה דן בית משפט בשאלת תוקפם של תנאי שימוש באתר אינטרנט (להבדיל מתוקפם של הסכמי "הקש וקבל", המחייבים מתן ביטוי של ממש להסכמת המשתמש באתר על-ידי הקשה על כפתור הנושא את המלים "אני מסכים").

אתר Ticketmaster מציע ללקוחותיו לרכוש כרטיסים לאירועים שונים (קונצרטים, משחקי-ספורט וכד'). עמוד הבית של האתר כולל קישור ל- and conditions Terms (תנאי שימוש). כדי לראותם צריך המשתמש לגלול את חלון הדפדפן כלפי מטה. התנאים קבעו כי כל המשתמש באתר ייחשב כמקבל אותם ואסרו, בן השאר, להעתיק את המידע המצוי באתר, לעשות בו שימשו מסחרי, ולקשר קישור עמוק לעמודים המצויים בחלקיו הפנימיים של האתר. עם זאת, הלקוח לא חייב היה לראות את התנאים כדי להמשיך מעמוד הבית אל עמודי המידע המעניינים אותו.

בית המשפט קיבל את טענת Tickets.com כי הצבת התנאים באופן זה אינה יוצרת הסכם מחייב בינה לבין Ticketmaster ולפיכך לא ניתן לתובענה בטענה של הפרת חוזה. Ticketmaster ניסתה לתמוך את טענותיה בפסיקה שאישרה את תוקפם של הסכמי "עטיפת צלופן" בתחום התוכנה (רשיונות שימוש, שפתיחת מעטפת הצלופן של התקליטור המחזיק את התוכנה מעידה על הסכמה להם). בית המשפט לא השתכנע מן השוואה. הוא קבע, כי הסכמי עטיפת צלופן פתוחים ומובנים מאליהם וקשה להחמיצם (hard to miss and obvious), והעיר כי אתרי אינטרנט רבים מחייבים את המשתמש להקליק את הסכמתו לתנאי השימוש בהם, אך Ticketmaster לא נהגה כן. זאת ועוד, התנאים הוצבו באופן שחייב את המשתמש, כאמור, לגלול לתחתית עמוד הבית כדי לראותם. סביר להניח, פסק בית המשפט, כי משתמשים רבים ימשיכו מעמוד הבית לעמודי התוכן הפנימיים, המעניינים אותם, מבלי לגלול כלפי מטה ולקרוא את האותיות הקטנות. בנסיבות אלה קבע, כי -

"אין לומר שהצבת תנאי שימוש כשלעצמה באופן זה יוצרת בהכרח חוזה עם כל אחד המשתמש באתר האינטרנט".

אשר על כן מחק בית המשפט את הטענה בתובענה כי במעשיה הפרה Tickets.com הסכם עם Ticketmaster. עם זאת, כפי שגם משתמע מהציטוט דלעיל, לא סתם את הגולל על האפשרות כי טענה זו תחזור ותידון בפניו: בית המשפט התיר לתקן את כתב התביעה באופן שיכללו בו עובדות היכולת להעיד ש - Tickets.com ידעה מהם תנאי השימוש באתר והסכימה להם מכללא.

ברור איפוא שבית המשפט לא פסל את האפשרות שתנאי שימוש יוכלו להוות הסכם מחייב בין משתמש באתר לבין מפעיליו. אולם לשם כך הם אינם יכולים לעמוד בפני עצמם. יש ללוותם בהוכחה לכך שהמשתמש היה מודע לתנאים והסכים להם במשתמע. ניתן להקל על נטל הוכחה זה אם התנאים יוצבו באתר באופן בולט וברור - לדוגמה, בראש העמוד הראשון שלו. Ticketmaser הזדרזה להפנים את הלקח, וההפניה לתנאי השימוש מתנוססות עתה באופן בולט, בראש עמוד הבית שלה לכל רוחבו, באותיות צהובות על רקע כהה, תוך הבהרה בולטת שהשימוש באתר מעיד על הסכמה להם (ראו ב- www.Ticketmaster.com).