ב- 5 בנובמבר פרסם השופט תומס פניפלד ג'קסון את הממצאים העובדתיים בתיק 98-1232 ארצות הברית נ' מייקרוסופט. מאז בחרו מרבית כלי התקשורת לצטט מן הממצאים ביטויים קשים כלפי תאגיד הענק מרדמונד, וושינגטון, והתעלמו מהמסכת העובדתית המרתקת שהם פורשים בפני הקורא. בלשון מדויקת ומרתקת סוקר השופט על פני מרבית החלטתו את המאבק שניהלה מייקרוסופט נגד נטסקייפ על ההגמוניה בשוק דפדפני האינטרנט. למקרא הדברים אי אפשר שלא להיזכר בדברים שכתב ביוני 98' פרופ' אבן מוגלן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק: "כשמייקרוסופט תובעת לעצמה את הזכות להגדיר את "חוויית החלונות", היא תובעת למעשה את הזכות לקבוע איזה עיתונים קל מכל לקרוא, לאיזה מוסיקה פשוט יותר להקשיב, ואילו בנקים הם המקומות הנוחים ביותר להשקיע את כספך... הכוח להחליט כיצד מחשבים פועלים הוא הכוח להחליט כיצד אנשים חיים". הכרעת השופט ג'קסון מלפני כשבועיים יכולה להתגלות כאחת מהחלטות המפתח בעיצובה של תעשית המחשבים בכלל והאינטרנט בפרט.

מחסום הכניסה ליישומים

מייקרוסופט נלחמה בנטסקייפ כדי למנוע את הסכנה שנשקפה מהדפדפן שפיתחה להגמוניה של הענק מרדמודנד בשוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים. מערכת הפעלה המבקשת לערער את ההגמוניה של חלונות, נתקלת בבעיה מסוג הביצה והתרנגולת: בעוד שמשתמשי מחשב אינם רוצים להשקיע במערכת הפעלה עד שיתברר כי היא תומכת ביישומים רבים שיענו על דרישותיהם, מפתחים אינם רוצים לכתוב תוכנות עבור מערכות הפעלה עד שיתגלה שנתח השוק שלהן ניכר ויציב. השופט פניפלד ג'קסון מכנה פרדוקס זה בשם "מחסום היישומים לכניסה" (Application Barrier to Entry).

מייקרוסופט נלחמה בנטסקייפ כדי לשמר מחסום זה: נטסקייפ פיתחה גרסאות של הדפדפן שלה, נוויגטור, ל- 15 מערכות הפעלה שונות ובהן חלונות לסוגיה, מקינטוש ויוניקס. הדפדפן משתייך לקבוצת תוכנות המכונה "תוכנות תווך" (Middleware), שכן הוא מאפשר להריץ באמצעותו יישומי מחשב. מפתחים נדרשים איפוא לכתוב את היישומים פעם אחת בלבד, באופן שיתאימו לדפדפן. מכאן ואילך ניתן להריצם בכל מערכת ההפעלה שבה יותקן. התוצאה מבחינתה של מייקרוסופט עלולה להיות החלשת מחסום הכניסה ליישומים ואבדן התלות במערכת חלונות. מייקרוסופט, קובע פסק הדין, הודאגה במיוחד משני סוגים של תוכנות תווך: הנטסקייפ נוויגטור וטכנולוגיית ג'אווה של סאן מיקרוסיסטמס.

יחסים מיוחדים

ב- 15 בדצמבר 94' שיחררה נטסקייפ את גירסת הדפדפן הראשונה שלה. המוצר זכה מיד להצלחה דרמטית בקרב משתמשי האינטרנט דאז. במאי 95' שיגר ביל גייטס, יו"ר מייקרוסופט, מזכר למנהלי החברה שבו הגדיר את נטסקייפ כמתחרה חדשה שנולדה באינטרנט. בשלהי האביב של אותה שנה היו המנהלים האחראים על עיצוב האסטרטגיה במייקרוסופט מודאגים מהאפשרות שהדפדפן של נטסקייפ ישמש כפלטפורמה נפרדת ליישומי מחשב, באופן שיפגע במחסום הכניסה ליישומים (Application Barrier to Entry).

ב- 21 ביוני 95', כחודשיים לפני ההשקה הרשמית של מערכת ההפעלה חלונות 95, נערכה במשרדי נטסקייפ פגישה בין מנהלי החברה הצעירה לנציגי מייקרוסופט. בפגישה ביקשה מייקרוסופט לדעת האם הנוויגטור, שפיתחה נטסקייפ, יצור סביבה עצמאית או יסתמך על סביבת ההפעלה שמציעה חלונות 95'. מייקרוסופט הבהירה בפגישה שהיא נכונה להשאיר את פיתוח הדפדפנים לחלונות 3.11, מקינטוש ויוניקס בידי נטסקייפ, אבל בדעתה לשווק דפדפן משלה לסביבת חלונות 95', שיישען על טכנולוגיות קנייניות שלה. לימים יראה המימשל האמריקני בפגישה ניסיון לחלק את השוק בין החברות, בניגוד לחוקי ההגבלים העסקיים. נציגי מייקרוסופט הזהירו כי אם נטסקייפ תשווק דפדפן נפרד לחלונות 95, המבוסס על טכנולוגיות מתחרות היא תחשב כמסיג גבול ולא שותף. כשג'ים ברקסדייל, מנכ"ל נטסקייפ, ניתב את השיחה לפרטים טכניים שנטסקייפ ביקשה לקבל מתוך חלונות 95, הבהירו נציגי מייקרוסופט בתשובה שאם בין החברות יקשרו "יחסים מיוחדים", תזכה אותה מייקרוסופט בגישה מועדפת אל הטכנולוגיות הדרושות לה. בסיכומה של אותה פגישה היה ברור שמייקרוסופט מייעדת לנטסקייפ מקום צר בלבד במרווח שבין המשתמש למערכת ההפעלה.

מלחמת הדפדפנים

כשחזרו אנשי מייקרוסופט למטה החברה ברדמונד היה הבכיר שבהם, דניאל רוזן, אופטימי שנטסקייפ תקבל את ההצעה. משתתף אחר, תומס רירדון, חלק על דעתו. הוא הבחין במתח המתגבר בקרב מנהלי נטסקייפ כשהובהר להם שמייקרוסופט תטמיע את תכונות הדפדפן שלהם במערכת ההפעלה חלונות 95'. ביל גייטס קיבל את התרשמותו של רירדון, והוא צדק. במחצית יולי 95' החליטה מייקרוסופט לזנוח את המאמץ לגבש ברית אסטרטגית עם נטסקייפ. זו קיבלה את המידע הטכנולוגי שביקשה רק לאחר יותר משלושה חודשים. כתוצאה מכך נאלצה לעכב את הוצאת גרסת הדפדפן לחלונות 95' עד לאחר המכירות המוגברות של עונת החגים בארצות הברית.

כשהבינה למייקרוסופט שנטסקייפ לא תיזנח את פיתוח דפדפן האינטרנט שלה, היא מיקדה את מאמציה בנסיון להבטיח שרק מעט מפתחים יכתבו יישומים לנוויגטור. כך יקרה אם המפתחים יסברו שהנוויגטור יפסיד במלחמת הדפדפנים. או אז הם יסתמכו על הטכנולוגיה של סביבת חלונות מתוצרת מייקרוסופט, והסכנה הנשקפת להגמוניה של מערכת ההפעלה תימוג. כדי להבטיח את היעד, השקיעה מייקרוסופט מ- 95' ואילך לא פחות מ- 100 מיליון דולר לשנה בפיתוח דפדפן האינטרנט שלה, אקספלורר. עוד 30 מיליון דולר לשנה הקדישה לשיווקו. מחמישה-שישה מפתחים שהועסקו בתחילת 95' בפרוייקט הדפדפן, עלה מספרם ליותר מאלף ב- 99'. בנוסף לשיפורו הטכנולוגי, נקטה מייקרוסופט שורה של צעדים כדי להבטיח את עליונותו על פני הדפדפן המתחרה של נטסקייפ.

הוצאות עתק

מייקרוסופט ידעה שנטסקייפ דורשת תשלום עבור הדפדפן שלה, וכי חלק ניכר מהכנסותיה היא שואבת מתשלומים אלה. על אף האפשרות להפיק רווח כספי ניכר ממכירת האקספלורר, החליטו בכירי מייקרוסופט לחלקו בחינם, כדי להאיץ את כניסתו לשוק. במחצית 97' דחתה החברה הצעות לגבות תשלום עבור גירסה 4.0 של אקספלורר, שהיתה אמורה להוות חלק בלתי-נפרד ממערכת ההפעלה החדשה חלונות 98'. דרישת התשלום היתה מעודדת את רכישתה של חלונות 98' שכללה את המוצר בחינם. בכירי מייקרוסופט העדיפו לאבד הכנסה ובלבד שקצב החדירה לשוק של הדפדפן מתוצרתם לא יואט.

מייקרוסופט הוציאה סכומי עתק, ואיבדה מידי שנה רווחים אפשריים בהיקף של מיליוני דולרים, כדי לשכנע חברות לקדם את הדפדפן שלה: היא העניקה בלא תשלום רשיונות לספקי גישה לאינטרנט ולחב' אפל להפיץ את האקספלורר; היא קידמה את שירותיהם של ספקי גישה באמצעות מערכות הרישום לאינטרנט שבחלונות 95' בתמורה נמוכה, ובלבד שיתחייבו לקדם ולהפיץ את האקספלורר, להמנע משיווק הנוויגטור של נטסקייפ ולהטמיע טכנולוגיות שיעודדו פיתוחים המנצלים את יכולותיו של האקספלורר ולא אלה של הנוויגטור. רדמונד היתה מוכנה להעניק הטבות כאלה אפילו ל- AOL, המתחרה העיקרית לשירות MSN שהיא עצמה הפעילה. אם ספק גישה לאינטרנט כבר היה מחוייב חוזית כלפי נטסקייפ לשלם לה תמורה מסוימת בגין דפדפנים שלה שהפיץ, MS הציעה לפצותו בסכום התשלום.

חסימת השוק

מייקרוסופט חששה שפיתוח דפדפן מתוצרת החברה, חלוקתו בחינם וקידומו, לא יספיקו כדי להלחם במוצר המצליח של נטסקייפ. מקבלי ההחלטות בה מצאו שיש לחסום את דרכה של נטסקייפ לצנורות ההפצה העיקריים של הדפדפנים - יצרני המחשבים וספקי הגישה לאינטרנט. היצרנים התקינו את הדפדפן במחשבים מתוצרתם לפני מכירתם לצרכנים, וספקי הגישה הפיצו אותו ביחד עם תוכנות החיבור לשירותיהם. לשם כך נקטה רדמונד שורה של פעולות:

בניגוד ליצרנים אחרים של מערכות הפעלה, סרבה מייקרוסופט לתת רשיונות לשיווק חלונות 95' בלא הדפדפן שלה. היא הערימה קשיים - בתחילה חוזיים בלבד, ולאחר מכן טכניים - על היכולת לפרוק את הדפדפן ממערכת ההפעלה שלה. מייקרוסופט, קובע השופט פניפלד ג'קסון, החליטה לשלב את האקספלורר כחלק בלתי נפרד מחלונות כדי להלחם בסכנה שנטסקייפ תחליש את מחסום היישומים לכניסה. רדמונד ידעה שאם תחייב את יצרני המחשבים לכלול את האקספלורר במחשביהם, יקטן הסיכוי שיכללו בו גם את הנוויגטור, מפני שייאלצו לתמוך בשתי תוכנות ויגדילו את הוצאותיהם. בית המשפט קבע כי מייקרוסופט ערבה את הקוד הדרוש לגלישה באינטרנט עם הקוד הדרוש להפעלת המחשב החל מגרסה 2 של חלונות 95' (אוגוסט 96') במטרה לגרום לכך שמחיקת קובץ המכיל קוד מחשב הדרוש לגלישה תפגע במערכת ההפעלה עצמה. באופן זה יקשה על יצרנים ומשתמשים להסיר את הדפדפן של מייקרוסופט.

"עלינו להשתמש בחלונות"

בשלהי 96' החלו מנהלים בכירים במייקרוסופט לטעון שהחברה אינה קושרת את האינטרנט אקספלורר באופן הדוק דיו למערכת ההפעלה שלה. בינואר 97' כתב ג'ימס אלכין, ממנהלי החברה, לאחד מעמיתיו: "אני משוכנע שעלינו להשתמש בחלונות. זהו הדבר היחיד שאין להם [לנטסקייפ]. איננו משקיעים מספיק במציאת דרכים לקשור את האקספלורר וחלונות ביחד". החברה החליטה לעכב את הוצאתה לשוק של מערכת ההפעלה העתידית, חלונות 98', רק כדי להשלים את פיתוח האקספלורר 4 ולערבו באופן הדוק יותר במערכת החדשה: "הסיבה העיקרית לכך היא המלחמה בנטסקייפ", הודה אלכין בדואר פנימי ששלח. מייקרוסופט החליטה איפוא לעכב את שיווקה של מערכת הפעלה משופרת, שהיתה יכולה להביא תועלת לצרכנים, רק כדי להגן על מחסום היישומים לכניסה.

כששווקה חלונות 98' התברר כי מהנדסי מייקרוסופט יישמו את ההוראה להדק את הקשר בין הדפדפן לחלונות, בשתי דרכים עיקריות: האחת, לא ניתן היה להסיר את האקספלורר ממערכת ההפעלה החדשה. השניה, במקרים רבים ובלתי צפויים מתעלמת חלונות 98' מהחלטת המשתמש להעדיף דפדפן אחר על פני האקספלורר כברירת המחדל. כתוצאה מכך, משתמשים שבוחרים דפדפן שונה ניצבים בפני אי- ודאות ומבוכה במהלך השימוש הרגיל בחלונות 98'. מייקרוסופט, קבע בית המשפט, חשפה את משתמשי נטסקייפ לסיכוני פרטיות ובטיחות שמאפיינם את השימוש באקספלורר ובטכנולוגייית אקטיב-X הקשורה אליו. מעשיה גרמו נזק לצרכנים שאין להם ענין בדפדפן אינטרנט בכלל. אלה נאלצים להסתפק במערכת הפעלה הכוללת דפדפן ופועלת לאט יותר. מייקרוסופט סיכנה בלא הצדקה את היציבות והבטיחות של מערכת ההפעלה. במיוחד הגבירה את החשש שקריסה של הדפדפן תוביל לקריסה של המערכת כולה. היא הקלה על חדירת וירוסי מחשב באמצעות האקספלורר, שידביקו את שאר החלקים במערכת ההפעלה, קבע פניפלד ג'קסון בממצאיו.